ג'וליה רוברטס חוגגת 50: "יש סיבה לכך שלא רואים אותי עירומה"

היא שיחקה בתפקיד שולי נוסף במערבון המתח “Blood Red", שבו גילמה את אחותו הצעירה של הכוכב, שהוא במקרה גם אחיה האמיתי, אריק רוברטס, החלו בהוליווד לשים לב לנוכחות הכריזמטית שלה על המסך ולמסור לה תפקידים של הבחורה התוססת ביותר בחבורה של בנות. היא גילמה בסיסטית בלהקת בנות בסרט הנעורים “Satisfaction", ואת המופקרת מבין שלוש אחיות שעובדות בפיצרייה בעיירה קטנה בקונטיקט בסרט ההתבגרות האמריקאי האהוב “מיסטיק פיצה". ואז הגיע “מגנוליות מפלדה", שהעלה את הקריירה שלה הילוך.

ב"מגנוליות מפלדה" מ–1989 - שיר ההלל הגדול לחברות בין נשים - גילמה רוברטס כלה צעירה בעיירה קטנה בלואיזיאנה, שחולה בסוכרת ומסכנת את חייה בהתעקשותה להרות בניגוד להוראות הרופאים. רוברטס הצעירה חלקה את המסך עם שחקניות ותיקות, מוכרות ומוערכות כסאלי פילד, שירלי מקליין, דריל האנה ודולי פרטון, אך היא זהרה: קיבלה מועמדות לאוסקר ואף זכתה בגלובוס הזהב לתפקיד המשנה. כל זה הכשיר את הקרקע לפריצה הגדולה האמיתית שלה: סרט הפנטזיה “אישה יפה".

כולם מכירים את הקומדיה הרומנטית שבה איש עסקים מיליונר (ריצ'רד גיר) מתאהב בזונת רחוב (בעלת לב זהב) שלא נראית כמו זונה. כידוע, “אישה יפה" היה להיט היסטרי. מדובר באחת הקומדיות הרומנטיות המצליחות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, שהכניסה יותר מ–463 מיליון דולר בקופות ברחבי העולם. רוברטס שוב קיבלה מועמדות לאוסקר - הפעם לתפקיד הראשי - אבל עדיין לא זכתה. אבל “אישה יפה" הפך אותה לסופרסטאר. איך לא עלה לה לראש? פשוט מאוד. רוברטס מרבה לספר איך פספסה את ההיסטריה סביב “אישה יפה" כי בדיוק כשהסרט יצא היא הייתה מחוץ לעיר, צילמה סרט אחר בעיירה קטנה, נידחת ומנותקת. בזכות זה היא נשארה אדם צנוע, עם רגליים על הקרקע, או משהו כזה.



אבל ההצלחה בעקבות "אישה יפה" הייתה חסרת תקדים עבור אישה בהוליווד. במהלך שנות ה–90 והמחצית הראשונה של שנות ה–2000 הייתה רוברטס השחקנית שגרפה את הסכומים הגבוהים ביותר עבור סרט. כיום הונה מוערך ב–140 עד 170 מיליון דולר. היא הייתה השחקנית ההוליוודית הראשונה שקיבלה 20 מיליון דולר לסרט - על תפקידה ב"ארין ברוקוביץ'" משנת 2000. די מדהים לאור העובדה שעל תפקידה ב"אישה יפה" הרוויחה 300 אלף דולר בלבד. על הדרמה “חיוך של מונה ליזה" מ–2003 היא כבר קיבלה 25 מיליון.

במשך שנים שמה של רוברטס בלבד הספיק כדי לשלוח את ההמונים לבתי הקולנוע. היא אפילו לא הייתה צריכה לעבוד קשה. בימינו אומנם כבר אין לה הכוח הזה, אבל בהוליווד עדיין מוכנים לשלם לה בשביל הסיכוי שהקסם הישן טרם אבד. עובדה: בשנה שעברה קיבלה רוברטס לא פחות מ־3 מיליון דולר על עבודה של ארבעה ימים בלבד בקומדיה הרומנטית “יום האם" של גארי מרשל המנוח - הבמאי של “אישה יפה" ו"תפוס את הכלה" - שבו הופיעה בתפקיד לא גדול כחלק מאנסמבל של כוכבים. וזאת אחרי שב–2010 קיבלה 3 מיליון דולר על הופעה של שש דקות בסרט אחר של מרשל, “יום האהבה". כן, 500 אלף דולר לדקה.

ההצלחה של רוברטס היא קופתית כמובן, אבל גם מבחינה ביקורתית מצבה לא רע. היא רשמה ארבע מועמדויות לאוסקר וזכתה פעם אחת בפרס השחקנית הטובה ביותר על “ארין ברוקוביץ'" משנת 2000. חוץ מזה, היא זכתה בשלושה פרסי גלובוס הזהב. “מיסטיק פיצה" ו"אישה יפה" הפכו את רוברטס למאמי הלאומית של אמריקה. “ארין ברוקוביץ'" היה סוג של חותמת איכות.

עד סוף שנות ה–90 התבסס מעמדה לא רק ככוכבת הקולנוע הגדולה על הפלנטה וכשחקנית מוכשרת - לגמרי מבלי להתכוון הפכה רוברטס גם לאייקון אופנה. היא אומנם מעולם לא הייתה פאשניסטה ולא לבשה שום דבר אוונגרדי, אבל ככוכבת הוליוודית לא הייתה לה ברירה אלא להותיר את חותמה גם על עולם האופנה.

בשנות ה–90 הייתה רוברטס מלכת המראה הטבעי והבלתי מוקפד. היא לא התאפרה יותר מדי, לא התייפייפה, הגיעה לאירועים בחליפת מכנסיים במקום בשמלות ערב, ולא ביקרה אצל מעצבי שיער. סימן ההיכר שלה בזמנו היה השיער הענק - תלתלים גדולים וגליים, שגלשו על כתפיה בטבעיות והסתדרו איך שבא להם - והחיוך הרחב. בתקופה שבה עולם האופנה התמכר להרואין שיק, רוברטס שידרה דווקא בריאות, שגם זאת הצהרה אופנתית לא קטנה. תוסיפו את שמלת הווינטג' האלגנטית בשחור/לבן של ולנטינו שלבשה כשזכתה באוסקר, ותקבלו אייקון אופנה. את השמלה היא שומרת בקופסה מתחת למיטה, בתקווה שיום אחד בתה תרצה ללבוש אותה.

אחת מהחבר'ה
אבל גם אחרי 30 שנות קריירה, שבהן הפכה לכוכבת־על ולאייקון, זכתה בפרסים, עשתה מיליונים והזרימה מיליונים לתעשיית הקולנוע, רבים עדיין ממשיכים לתהות מה בעצם יש בה. מהו סוד הקסם של ג'וליה רוברטס שהפך אותה לג'וליה רוברטס? יש המייחסים את הצלחתה לחיוך מיליון הדולר ולצחוק המידבק שלה (בסצינות מרגשות היא עושה פרצוף שבו היא ממשיכה לחייך בעוד היא נלחמת בדמעות שמאיימות לפרוץ, שזה בונוס דרמטי). אחרים אומרים שהיא יפה אבל לא יפה מדי, או סקסית מדי, ולכן לא מאיימת על נשים.

זה לא סוד שרוב הקהל של רוברטס הוא נשי, מכל הגילים. היא מסוג הכוכבות ההוליוודיות שבנות, אמהות וסבתות יכולות לאהוב ביחד. גברים מחבבים אותה מספיק בשביל שתקבל את תפקיד האישה היחידה בחבורה הגברית של “אושן 11" ו"אושן 12". היא יפה אבל האפיל שלה מעולם לא היה כסמל סקס, אלא יותר כ"אחת מהחבר'ה". ב"החתונה של החבר שלי", למשל, רוברטס היא הידידה הטובה, הבחורה המצחיקה עם הראש על הכתפיים שאפשר לדבר איתה, שבסוף גם מתאהבים בה. וזאת בדיוק הדמות שמרבית הנשים היו רוצות להיות.

כשמדברים על ההצלחה של רוברטס, אי אפשר להתכחש למזל. בעיקר לאור העובדה שהיא לא הייתה הבחירה הראשונה לתפקיד של ויויאן ב"אישה יפה" וקיבלה אותו רק אחרי ששלל שחקניות לא רצו אותו בטענה שמדובר בתסריט סקסיסטי ומשפיל לנשים. ובסופו של דבר, רוברטס היא כוכבת ענקית בשל העובדה ששיחקה בסרטים פופולריים שכולם אוהבים. היא לא חוטאת בסרטי ארט–האוס קשים לעיכול, לא מתיימרת לתפקידים מאתגרים או חתרניים מדי, וגם לא משחקת בבלוקבאסטרים שטותיים של ילדים עם גיבורי־על. באחוזים ניכרים מהסרטים שלה היא מגלמת וריאציות על התמה של אישה פשוטה שמוצאת את עצמה בסיטואציה שנראית גדולה עליה בכמה מידות, אבל היא מוכיחה לכולם שהיא יותר חכמה ממה שחושבים. ובעזרת שילוב של חוכמת רחוב, אומץ וטוב לב, היא מצליחה לזהור.



“אישה יפה" הוא דוגמה מושלמת לסרטים החביבים והלא מאיימים שרוברטס מזוהה עמם. וזה די מדהים להגיד את זה על סרט שהגיבורה שלו היא זונת רחוב. במקור “אישה יפה" היה אמור להיות דרמה אפלה על הזנות בלוס אנג'לס בסוף שנות ה–80. ג'פרי קצנברג, שהיה בזמנו המנהל של אולפני דיסני, התעקש שהסרט יהפוך לאגדה מודרנית ולסיפור אהבה - והתסריט נכתב מחדש. בגרסה המקורית ויויאן הייתה אמורה להיות מכורה לסמים, וחלק מהדיל בינה לבין אדוארד (ריצ'רד גיר) היה שהיא לא תצרוך קוקאין במשך שבוע. מפיקת הסרט לורה זיסקין פחדה שהתמכרותה של ויויאן לסמים תגרום לדמותה להיות פחות אהודה על הצופים, אז הוחלט לוותר עליה. הסצינה שבה פורץ גיר לחדר האמבטיה ומוצא את רוברטס מעבירה חוט דנטלי בין שיניה, הייתה למשל שונה במקור: הוא תופס אותה עושה סמים.

אח, הזונה ששומרת על היגיינת השיניים שלה! גם כשהיא זונה, רוברטס היא הבת של השכנים. האישה השפויה והנורמטיבית - על המסך ומחוצה לו. היא בדרך כלל לא מתחרפנת וגם לא מתפשטת - על המסך ומחוצה לו. כולם יודעים שהרגליים שלה בפוסטר של “אישה יפה" הן לא באמת שלה, ומתברר שגם רבים מהקלוז–אפים על הגוף שלה בסרט לא באמת שייכים לה. “יש סיבה לכך שלא רואים אותי עירומה בסרטים, שלא רואים אותי מסתובבת בבגד ים", הסבירה רוברטס בעבר למגזין “Us". “זה פשוט לא הקטע שלי". כפילת הגוף שלה, שלי מישל, לעומת זאת, טענה שהסיבה שרואים את הגוף שלה ולא את של רוברטס בסצינות חושפניות היא בשל קימוריה והחזה הגדול יותר שלה.

תהא הסיבה שהיא לא מתפשטת אשר תהא, רוברטס היא ליידי. משדרת קלאסה שכמעט עברה מהעולם, בטח מהוליווד. היא לא מככבת בקביעות במדורי הרכילות. היא מנסה לשמור על מידה של פרטיות, אולי מסתורין. לא מפרסמת סלפיז בביקיני במדיה החברתית ולא משתכרת בפומבי. לא הצטלמה בעירום על השער של “ואניטי פייר" ברגע שמשבר גיל ה–40 הגיע לפתחה, כדי להוכיח שהיא עדיין שווה. לא מרביצה לצלמי פפראצי ובאופן כללי שומרת על כבוד עצמי.

בימינו כל כוכבת הוליוודית, זמרת פופ או פליטת ריאליטי נראית יותר פרובוקטיבית מהדמות שרוברטס גילמה ב"אישה יפה". ונראה שהטריק עובד. היא יצאה עם כולם - מדילן מקדרמוט וליאם ניסן ועד דניאל דיי לואיס וקיפר סאת'רלנד - אבל לא נחשבת לטורפת גברים. אף על פי שבעלה עדיין היה נשוי לאשתו הקודמת כשהרומן ביניהם החל, היא לא נחשבת למפרקת בתים, כמו אנג'לינה ג'ולי, למשל (משום שהאישה הקודמת היא אלמונית ולא כוכבת בעצמה, לאף אחד לא אכפת).

ותודה לגנטיקה
אז רוברטס עוד שנייה בת 50 ועדיין האישה הכי יפה בעולם. “זה עניין גנטי", היא אמרה כשאלן דג'נרס שאלה אותה אחרי הזכייה בתואר מה היא יכולה לומר על יופי. “וזה להיות ליד אנשים נחמדים שגורמים לך להרגיש טוב לגבי מה שאתה מנסה להשיג במהלך היום. לי יש תמיכה מדהימה מהמשפחה שלי, הילדים שלי מאוד אוהבים. אני חושבת שהם קיבלו מאבא שלהם את היכולת להביע את האהבה שלהם בקול רם. חשוב להביע את זה ולהיות נדיב כמה שאתה יכול. זה מה שגורם לאנשים להיחשב מושכים או יפים או איזו מילה שלא תרצי להשתמש בה".

רוברטס עדיין עושה כותרות ועדיין מוכתרת כאישה היפה בעולם גם אחרי שערוריית הפוטושופ סביב פרסומת שלה לחברת הקוסמטיקה הצרפתית “לנקום" ב–2011 (באנגליה המודעה נאסרה לפרסום עקב ריטוש פנים מוגזם), ואף על פי שהורידה הילוך בקריירה באופן משמעותי מאז שהפכה לאמא. כמות הסרטים שהיא משחקת בהם, שלא לומר מככבת בהם, פחתה באופן משמעותי בעשור האחרון.

היו לה גם כמה כישלונות מפוארים (כמו הקומדיה הרומנטית המחרידה “לארי קראון", שבה כיכבה לצד טום הנקס), ועברו כבר שבע שנים מאז שני הלהיטים הקולנועיים האחרונים שלה, “לאכול, להתפלל, לאהוב" ו"יום האהבה". בשנות ה–90 היא הייתה השחקנית שהביאה להוליווד יותר רווחים מכל אחת אחרת. היום לשם שלה מן הסתם כבר אין הכוח להריץ את ההמונים לבתי הקולנוע כמו בניינטיז, אבל כידוע היא מרוויחה מספיק גם ככה. ולטענתה, היא ממילא מעדיפה להתרכז בגידול ילדיה - התאומים פיניאס והייזל בני ה–13 כמעט והנרי בן ה–9.

בגיל 50 הבת של השכנים צריכה כמובן להיות אשת משפחה למופת, ולרוברטס אין שום כוונה לקלקל את התדמית הזאת. היא ממשיכה להלל את בעלה, דני מודר, שאותו הכירה על הסט של הסרט “המקסיקני", שבו כיכבה לצד בראד פיט ומודר שימש כצלם. כאמור, מודר עזב את אשתו בשביל רוברטס, ואילו רוברטס כבר הייתה גרושה מזמן מבעלה הראשון, זמר הקאנטרי לייל לאבט. רוברטס ומודר התחתנו ב–2002, אבל בשנים האחרונות הצהובונים לא מפסיקים לדווח על משבר ביחסים ועל גירושים קרבים.

בשנים האחרונות פרסמו מדורי הרכילות שמודר העדיף לגלוש בים מאשר להיות לצד אשתו כשאחותה למחצה התאבדה ב–2014 והאשימה בכך את אחותה המפורסמת במכתב שהשאירה אחריה. אחרי שנה מתה אמה של רוברטס ואומרים שמודר אפילו לא הגיע להלוויה. בשנה שעברה קשה היה לפתוח עיתון בלי לקרוא על כך שנישואיהם הגיעו לסיומם, והנה, עברה שנה, ונראה שהכל עבר ונשכח. החודש צולמה רוברטס מחזיקה בזרועו של בעלה כשהיא אוחזת כוס יין ומחייכת מאוזן לאוזן בבראנץ' שערכה אופרה ווינפרי, בתמונה שאמורה להוכיח שחיי הנישואים של רוברטס תקינים וטובים מתמיד.

הנקודה הובהרה שוב ושוב גם באירוע גאלה נוצץ שנערך החודש בבוורלי הילס לכבוד רוברטס על ידי האגודה האמריקאית לחקר האיידס, כהוקרה על תרומתה הנדיבה והמתמשכת לתחום. טום הנקס הקפיד לציין את נישואיה הנפלאים של רוברטס בנאומו: “לג'וליה יש נישואים נהדרים ומשפחה מופלאה. כמוכם, אני מת על ג'וליה רוברטס. אני פשוט מת עליה. היא אדירה. אנחנו אוהבים את ג'וליה רוברטס. אתם צודקים בהוקרה שלה הערב, כי היא יודעת מה חשוב בעולם הזה, ויש לה ריח נהדר".

גם רוברטס בעצמה, כמובן, עשתה כבוד למודר והדגישה כמה חשוב לה שבעלה האהוב נמצא בטקס. “הוא האיש שבאמת לימד אותי את המשמעות של הנתינה", היא אמרה, “ושנותן לי השראה בכל יום להפגין את הייעוד היצירתי שלי".

האירוע הנוצץ שימש גם כחגיגת יום הולדת מוקדמת לרוברטס. המסיבה הייתה מלאה באיי–ליסטרס כגולדי הון, קייט הדסון, שון פן והיידי קלום שבאו לחלוק כבוד לרוברטס. כריס מרטין מקולדפליי הופיע באירוע, ובין היתר הציג גרסה אקוסטית ל"Pretty Woman" של רוי אורביסון. אחר כך גם פרגי הופיעה, ומותג הוודקה “סופר–פרימיום בלוודיר" נתן את חסותו על האירוע. גם בגיל 50, רוברטס ממשיכה לשמור על פאסון.

לכבוד יום הולדתה החמישים של ג׳וליה רוברטס, רדיו אונליין eco99fm ערך עבורכם סט מיוחד עם להיטים נצחיים מהסרטים של האישה הכי יפה בקולנוע. האזנה נעימה.