"שחקן בריא בנפשו זה אוקסימורון", אומר השחקן אורי יניב, רגע לפני צאת "העדות": סרט ישראלי חדש המתמקד בשואה מזווית מרוחקת ובלשית, כמעט על סף ז'אנר המותחן הפסיכולוגי, שלא מרבים לראות בישראל. בסרט, בבימויו של עמיחי גרינברג, מגלם אורי יניב את הסנשו פנשה של יואל (אורי פפר), היסטוריון הנלחם בהכחשה.
"כנכד לסבתא פרטיזנית שנלחמה ביערות, אני יכול להגיד שהסרט הוא לא סרט שואה במובן הרגיל שלו, אלא בעיקר סרט על אגו", הוא אומר. "אני מגלם את החוקר שעובד תחת מאסטר. אני מכיר את זה מהעבודה בתיאטרון גשר מול יבגני אריה, שיכול מצד אחד לבטל אותך ומצד שני למשוך אותך אל המקסימום. מאוד נהניתי מהמותחן הבלשי, זה היה מגניב לפצח תעלומה".
כסייד קיק בעברו, יניב הוא מסוג השחקנים שמסוגלים להחליף את פניו בכל תפקיד, עד שלא תזהו שמדובר באותו אדם. זו אולי הסיבה לכך שלא מזהים אותו עם כוכב סדרת הלהיט ברשת "הרומן שלי עם דאעש" שיצר, ועומדת לחזור בקרוב בזכות הביקוש הגואה - לשני פרקים אחרונים. בסדרה הוא מגלם עולה חדש מרוסיה המאוכזב מהאתוס הציוני, המחליט להצטרף לארגון האסלאמי הרצחני. את ההשראה לדמות שאב מעבודתו בהצגות "הרצל אמר" ו"המנהרה" בתיאטרון גשר, שבו הוא משחק לאחרונה, ובקרוב ישחק שם ב"מקבת".
אחרי ההצלחה חסרת התקדים של הסאטירה הפרועה ששברה את הרשת עם מיליוני צפיות, היא נקנתה על ידי HOT, וצופים מכורים כמו עוז זהבי ואיתי אנגל הצטרפו אליה בתפקיד הסייד קיק. בגיל 35, נשוי פלוס שניים, הוא עומד לפני פריצה ובקרוב גם תזכו לראות אותו בתפקיד ראשי ב”עיר מקלט", דרמת מתח חדשה של yes, המצטלמת בימים אלה.
"אני אוהב את זה שאני לא עוז זהבי היפיוף, אלא דווקא ששון גבאי האנדרדוג", הוא משיב כשאני מתעניינת אם הוא רואה בהצלחתו סוג של צדק פואטי. "שחקני צבע, להבדיל משחקני טייפקאסט, יכולים להתפתח גם בגילים מאוחרים. להנרי דוד נמאס לקבל את תפקיד היפיוף, ולמיקי לאון נמאס להיות הרוצח. אם אתה רוצה לשרוד במקצוע הזה, אתה חייב לדעת בתוך נימי נפשך שאתה יותר טוב מכולם. אם לא היה לי הג'וק הזה, הייתי מפסיק מזמן".
זאת הסיבה לכך שיצרת את "הרומן שלי עם דאעש"?
"בשלב מסוים אתה מבין שאתה חייב להתחיל לעשות לעצמך ולהפסיק לחכות שיגלו אותך, אז לקחתי את המשבר האידיאולוגי של הצוות הטכני ב'גשר', קצת מסשה דמידוב, ויצרתי את הדמות של רומן".
כשחקן, יניב התקדם יפה בזכות "דעאש", עד שמצא את עצמו במשך כמה חודשים על סט העונה החמישית של 'הומלנד', והפעם בתפקיד ערבי המחמד של קלייר דיינס: "היא מאוד התלהבה כשהראיתי לה את הפרקים של 'דאעש'. הצענו גרסה אמריקאית לסדרה, אבל בסופו של דבר הסדרה היא ישראלית, כי היא צוחקת עלינו".
לא התפתית לראות אם תצליח להיות הגרסה הגברית לגל גדות?
"היה לי שם לילה להעביר עם מארק איווניר, שהיום הוא שחקן מבוסס בהוליווד, והבנתי שמדובר בהגירה לכל דבר. דווקא בישראל יש המון עבודה לשחקן, ויותר צופים מאשר במוסקבה או בלונדון, או אפילו ממשחקים של בית"ר. תמיד נראה לי מגוחך ששחקנים מסרבים להופיע למשל באריאל. גם איפה שאנו חיים, היו פעם פלסטינים. אני לא ממרק את המצפון שלי כך".
אף שהיה חייל בעייתי, לדבריו, התגייס לצבא כקרבי, ונהג לפזר שירים אנטי־מלחמתיים של חנוך לוין על מיטות החיילים.
"ההתחמקות האמיתית מאחריות היא להשאיר את העבודה לאחרים", הוא מסביר ומוסיף: "זו לא חוכמה רק לצקצק ולהתלונן על אלאור עזריה. אני מכיר את חברון ואני יודע כמה המתנחלים מנהלים את הרובע. האבסורד שם כל כך אינסופי, שאף חייל לא יכול לעמוד בזה".