הזוכה בפרס דקל הזהב ואחד הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל קאן האחרון הוא "הריבוע", סרטו החדש של רובן אוסטלנד, הבמאי השוודי שפרץ לזירה הבינלאומית ב־2014 עם הדרמה הקומית המפתיעה "פורס מז'ור" ("כוח עליון"). הסרט זכה בפרס צוות השופטים בפסטיבל קאן והיה מועמד לגלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2014. אולם, בעוד ש"פורס מז'ור" רק כמעט נכנס לרשימת המועמדויות לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, "הריבוע" יתחרה באותה הקטגוריה השנה.
שני הסרטים עוסקים בקונפליקט בין אידיאלים נעלים לבין האינסטינקטים היותר בסיסיים שלנו, ויש שיגידו שמהבחינה הזו "פורס מז'ור" - שמספר על אב משפחה שנס על נפשו מבלי לדאוג לאשתו ולילדים, כשמפולת שלגים מתקרבת למסעדה שבה הם סועדים במהלך חופשה משפחתית באלפים הצרפתיים - היה יותר אפקטיבי מסרטו החדש של אוסטלנד. גם אם זה נכון, אין ספק שהוא מצליח להפתיע שוב. "הריבוע" הוא סאטירה שערורייתית על עולם האמנות – עם יומרה לאמירות אוניברסליות גורפות יותר, כמובן – שנחשפה לראשונה מחוץ לשוודיה בקאן, בחודש מאי האחרון, ומאז מוקרנת בפסטיבלים מסביב לעולם. עתה מגיעה הקו־פרודוקציה השוודית – דנית - גרמנית - צרפתית הזאת אלינו, בכיכובם של קלאס באנג הדני והכוכבת הבינלאומית הלוהטת, אליזבת מוס ("סיפורה של שפחה").
כריסטיאן (באנג) הוא אוצר במוזיאון מכובד לאמנות מודרנית בשטוקהולם. הוא אב גרוש המסור לשתי בנותיו, איש עקרונות שנוהג ברכב חשמלי ואכפת לו מצדק חברתי. המיצג הבא במוזיאון שלו הוא "הריבוע" – יצירה שמטרתה לדחוף את הצופים בה להיות טובים אחד אל השני, להתחשב, ולהזכיר להם את מחויבותם לזולת. אבל לפעמים קשה לנו לעמוד בסטנדרטים של עצמנו, ותגובה ילדותית של כריסטיאן לגניבת הטלפון הנייד והארנק שלו מסבכת אותו ודוחפת אותו לסיטואציות מביכות. בינתיים, משרד יחסי הציבור של המוזיאון יצר קמפיין לא צפוי ל"הריבוע", ועיתונאית אמריקאית שעמה היה לו סטוץ (מוס) לא מרפה ממנו. כל זה מכניס את כריסטיאן ואת המוזיאון למשבר קיומי.
צועק על הקהל
דעות המבקרים על הסרט היו חלוקות. בעוד שרבים שיבחו את הסאטירה הנשכנית על הדקדנטיות ותאוות הבצע של סצינת האמנות העכשווית, כמו גם את העובדה שהבמאי לא פחד להיות יומרני, נועז, מקורי או סוריאליסטי, ראו אותו אחרים כמקושקש, לא אחיד, נעדר נרטיב ברור, חסר פוקוס ובעיקר מוגזם. "הריבוע" הוא סרט חסר בושה, לטוב ולרע. אחת הטענות הייתה שהסרט זורק לקהל שלו יותר מדי רעיונות מוזרים, ולא כולם עובדים. היו שהשוו את “הריבוע” לסרטיהם של שלושה יוצרים שנויים במחלוקת – רוי אנדרסון השוודי, מיכאל הנקה האוסטרי ולארס פון טרייר הדני – אז ראו, הוזהרתם.
אחת הסצינות המדוברות, שמובלטת גם בטריילר ובפוסטר, היא סצינה שבה קהל מעונב הלבוש בחליפות טוקסידו ובשמלות ערב יושב בארוחת בלאק־טאי רשמית, שאליה מתפרץ אמן פרפורמנס שמתנהג כמו קוף-אדם. על פי כתבה על הסרט באתר "סלייט", בדמיון של אוסטלנד – במאי שללא ספק אוהב את עמדת המורד – הקהל המעונב הוא הקהל המכובד בפסטיבל קאן, בעוד שאיש הקוף המתפרע הוא "הריבוע" עצמו.
באותו ראיון מספר אוסטלנד איך גם לו עצמו נעלמו הטלפון והארנק בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק, כשהקרין בו את "הריבוע": "זה היה מצחיק. כשאני מציג את הסרט בפסטיבלים, כדי להראות את האמון שלי בקהל של העיר, אני מניח את הארנק ואת הטלפון שלי בחדר ההקרנה, ואז אני יוצא בזמן ההקרנה. כשאני חוזר בשביל סשן שאלות ותשובות, אני אומר: 'אה, הם עדיין כאן, בואו נתחיל בשאלות ובתשובות'. עשיתי את זה בטורונטו, בלוס אנג'לס, סן בסבסטיאן ובשטוקהולם. ואז עשיתי את זה בלינקולן סנטר בניו יורק, וכשחזרתי הארנק והטלפון שלי נעלמו. אמרתי: אתם צוחקים עלי? מישהו לקח אותם? והאנשים בשורה הראשונה החלו להרגיש נבוכים, והם אמרו: 'כן, הייתה פה אישה בסוודר אדום שלקחה את זה'. אני אמור לענות על שאלות, ונהייתי אגרסיבי במהלך כל האירוע... כשחזרתי למכונית, גיליתי שהיח"צנית לקחה את הטלפון ואת הארנק שלי כדי שאף אחד אחר לא ייקח אותם. אמרתי לה: 'את קולטת שצעקתי על הקהל?'".