דניאלה סקורקה פורצת את גבולות המוזיקה

לאחר שזכתה בקיץ בפרס השלישי בתחרות בינלאומית לשירת אופרות בארוק באינסברוק שבאוסטריה, התחרות הראשונה שלה בחו"ל, ונטלה חלק במחזמר האופראי "גרטה והמרוץ לחלל", זוכה פסטיבל המחזמר בבת ים, הגיעה הזכייה הנוכחית.

"לא יודעת אם גל, אבל לפעמים אנחנו, האמנים, זקוקים לאישור מבחוץ, לאחר שבלי דעת הקהל אנחנו לא קיימים".

"אין לי ספקות. אם לא הייתי בטוחה בטיב השירה שלי, לא הייתי עולהלבמה, אבל אני המבקרת הראשונה של עצמי. בדרך להשגת האישור האמור לא הייתי אומרת שאני אדם תחרותי במיוחד. דחיפות ומרפקים הם לא הצד החזק אצלי וזה לא באופי שלי. כשאני שרה בתחרות, אני מרגישה כמי שבאה לעשות קונצרט". 

עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו –'מעריב אונליין'

בדרך אל הזכייה בקטגוריית הזמרה בתחרויות האביב ביצעה סקורקה שתי אריות מתוך אופרת הבארוק הצרפתית "ארמיד", מאת לולי, שעם אחת מהן זכתה בהישג שלה באינסברוק. בקיץ תחזור לשם כדי "לגזור קופון" על הישגה בצורת השתתפות באופרה הזאת שתועלה שם.

"לפני שנה וחצי השתתפתי בתוכנית לאמנים צעירים בצרפת, מה שהביא אותי להתאהב ברפרטואר הבארוק הצרפתי", היא מספרת. "משום מה, צרפתית היא השפה שאני הכי אוהבת לשיר בה".

בנוסף לפרס האמור, בסך 6,000 דולר, זכתה סקורקה בפרס בשווי 7,000 שקל על ביצוע יצירה קולית ישראלית, לאחר ששרה את "אבי לא יברך על הלחם", מחזור שירים מאת יעקב ברזילי, בהלחנת אהרון חרל"פ, בקונצרט מיוחד של הזוכים בתחרויות, שנערך השבוע במוזיאון תל אביב לאמנות.

"מאוד התלבטתי אם לכלול את היצירה בתחרות", מודה סקורקה. "הטקסט נורא קשה לי מפני שהוא עוסק בשואה, הנוגעת לי באופן אישי, לאחר שרוב משפחתו של אבי נספתה בפולין".

"מכיוון שאין הרבה במות ליצירות ישראליות חדשות, חשוב לדעתילנצל את במת תחרויות האביב, מהתחרויות הדומיננטיות בארץ, למטרה הזאת. ראוי שיצירות אלה ימצאו את ביטוין ההולם, כשלא הכל אמור ללכת על פי הגלגלצים למיניהם.

מבחינתי, הערך המוסף בתחרויות הללו היה שהמלווה שלי שם בפסנתר היה אחי, רפאל סקורקה. זה משהו שלא מזדמן לי כל יום".

להתחיל מלמטה

סקורקה מגיעה מכרמיאל, בת למשפחה בעלת שורשים בפולין ובאורוגוואי, שבה גדלה על ברכי המוזיקה הקלאסית. היא מבוגרי הקונסרבטוריון בעיירה הגלילית, שממנה יצאו בין השאר זמרות האופרה האחיות יפעת וייסקופ והילה פחימה.

לשירה הקלאסית הגיעה דרך הופעותיה בילדותה במסגרת מקהלת "נופר" ולימודי פיתוח קול שנלוו לכך. בשירותה הצבאי הייתה סקורקה מוזיקאית מצטיינת, ולאחר מכן למדה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. לדבריה, השנתיים שהעבירה בסטודיו "מיתר", שליד האופרה הישראלית, היוו גורם בעל משקל בהתקדמות שלה.

"ההופעות עם הסטודיו השלימו לי משהו שהיה חסר לי מאוד", היא מציינת. "כמה שלא תלמד, אם אין לך במה, כאילו לא עשית דבר. במסגרת הסטודיו הייתה לי ההזדמנות להופיע עם מיטב התזמורות בארץ, כשעם הזמן למדתי שכדי להגיע למשהו, צריך להתחיל בתפקידי משרתות, ובעיני זהו תהליך בריא".

אירוע יוצא דופן מבחינתה היה ההופעה עם התזמורת הפילהרמונית, בניצוחו של זובין מהטה, בקונצרט בפארק אשכול, מול רצועת עזה, למען החזרתו של גלעד שליט. שם היא חרגה מהמסלול הקלאסי שלה, כשביצעה שיר שתומר וגלעד הישג כתבו במיוחד לאותו קונצרט. "זו הייתה בשבילי סיטואציה מאוד מרגשת לשיר מול הוריו של גלעד שליט", היא מעידה.

"מבחינתי, זה היה עולם אחר לגמרי. אולי שרנו שם בהפקה קולית אופראית, אבל בעיני זה היה יותר קרוב לתיאטרון. הגשמתי חלום להופיע במשהו תיאטרלי מחוץ לבמת האופרה. לדעתי, זכינו שם בצדק, כשהמוזיקה שהלחין יונתן כנען הייתה הכי יפה והכי רבגונית מבין ארבע הפקות התחרות.

"אני מקווה שנצליח להמשיך להריץ את ההפקה הזאת. אם יציעו לי להשתתף בעוד מחזות זמר, אשמח. ככל שאני מתרכזת בתחום האופרה, טוב בשבילי לחרוג ממנו לפעמים", מוסיפה סקורקה. "מעניין אותי לנסות עם אותו הכלי, כלומר הגרון שלי, גם סוגי מוזיקה אחרים".

"לא רק שאני אוהבת רוק'נרול, אלא גם קורה שזה מגיע אצלי עד רוק כבד. יש לי בכרמיאל חברים 'מטאליסטים', שאחת לכמה שנים יוצא לי לשיר איתם".

סקורקה, רמת גנית בהווה, מעידה כי היא גם אוהבת מאוד לרקוד. "לא מזמן התחלתי ללמוד פלמנקו וזה מספק אותי ברמות מטורפות", היא מדווחת.

"הייתי שמחה לחזור לתפקיד סוזאנה ב'נישואי פיגארו' של מוצרט, שכבר שרתי בסטודיו 'מיתר'".