ששומעים את דלית פרידמן שרה בצורה משכנעת את פיירוז, ופה ושם גם מענטזת בהתאם, צפה השאלה מה לה ולשורשיה הפולניים הטהורים ולזמרת הלבנונית הנערצת. ״הוא אשם!״, מצביעה פרידמן בלי היסוס על בעלה, המוזיקאי אורן אליעזרי, שאיתו היא מנהיגה את להקת ״טורקיז״. ״למען האמת, כשעדיין לא הכרתי את פיירוז, אורן תמיד נמשך לשילוב של הז'אנר המזרחי עם הז'אנר הרוקיסטי״.
״כילד למדתי גיטרה חשמלית לצד מו־ זיקה קלאסית, רוק וג'אז, אבל לא מוזיקה ערבית״, ממשיך אליעזרי את דבריה. ״בנ־ גינה איכשהו התפרץ האגף המזרחי בג־ נים המעורבבים שלי, והשתלב עם הסגנו־ נות אחרים. ככה נשארתי, בעוד ששלומי ברכה, שאיתו התחלתי את 'משינה' והיו לו 'ריפים' מזרחיים נהדרים בשירים כמו 'רכבת לילה לקהיר' - התאשכנז לגמרי״.
״כשהצעתי לדלית שנלך על השירים של פיירוז, בתור בן אדם מאוד פתוח, היא נענתה לי״, הוא מוסיף. ״כשהיינו נוסעים לידיד שלנו, פאוזי סעדי, נגן עוד ומלחין שגר בנצרת, הייתי משמיע בדרך לדלית את 'הילא', אלבום שג'ורג' סמעאן וסא־ לם דרוויש הוציאו לפני שנים עם שירי פיירוז, ובהדרגה היא נכנסה לזה״.
״אורן לא היה צריך להתאמץ כדי לשכ־ נע אותי לשיר את פיירוז״, אומרת זוגתו.״נכבשתי ממה ששמעתי וכשהכרנו את ג'ורג' וסאלם, וגם הופענו איתם פה ושם, נמשכתי עוד יותר לעניין, מה גם שהשי־ רים של פיירוז הם בינלאומיים כאלה. לא מזרחיים כבדים״.
״קנינו שלושה אלבומים שלה, מן הסתם צרובים כאלה, ודרכם התאהבנו עוד יותר בשירים של פיירוז״, מספר אליעזרי. ״הבנו שכדאי להביא אותם לקהל בארץ בגרסה עברית״.
״הרגשתי שמצאנו מטמון״, נפעמת הפרידמנית. ״שמעתי שיר אחרי שיר ולא הפסקתי להתרגש, מה גם שלא ידעתי על מה בדיוק השירים, שממש נכנסו לתוך הגוף שלי. כל זאת כשאורן ניצח על התה־ ליך הזה והיה השף במה שהתבשל אצלנו״.
אתם לא מגישים את פיירוז כפיירוז, אלא בדרככם שלכם.
אליעזרי: ״אנחנו ישראלים ולא גדלנו על תרבות ערבית, אבל דרכנו נוצר משהו חדש, שאולי אפשר לקרוא לו רוק אוריינטלי. עם תופים וגיטרת בס זה לוקח את השירים לכיוון הרוק. זה כמו שאתה מרכיב ענף של לימון על עץ חושחש. הגזע פה הוא כלים של רוק, אבל המקצבים הם מזרחיים עם צלילי העוד, הסאז והדרבוקה״.
אם מדברים על אלבום בכורה, שניהם כבר מזמן לא ילדים. אליעזרי (51) הוא חבר ילדות של מייקל בנסון ויחד איתו היה בגרעין המייסד של ״משינה״. עד היום נשאל בלי סוף מדוע הזדרז לפרוש ממנה.
״היה לי מין רגע כזה עם עצמי, שבו הבנתי שאם אשאר בלהקה, אאבד משהו מהנש־ מה שלי״, הוא נזכר. ״מול שני יוצרים כמו יובל (בנאי) וכמו שלומי (ברכה) לא היה מקום לעוד יוצר״.
אליעזרי למד באוניברסיטה ביולוגיה ומיהר לחזור למוזיקה, כשבמשך שנים לא הפסיק לספור עד עשר עם רפי פרסקי, שאיתו הופיע ממושכות, כמו גם עם גבי שושן. במקביל לפעילות מוזיקלית מנו־ תקת מהכותרות, הקים משפחה עם אשתו הראשונה ונולדו לו שלושה ילדים. מחוץ למוזיקה, עובד אליעזרי בליטוש אבני חן בבורסה ברמת גן, מה שמאפשר לו להת־ פרנס בכבוד, בלי להיות תלוי באמנותו. ״שיר מלטשים כמו אבן חן״, הוא אומר.
את דליתו, שגם לה פרק נישואין קודם, פגש, איך לא, דרך המוזיקה. ״חיפשתי זמרת להרכב 'השושנה' שלי, במקום זמרת שעזבה. לפתע הגיעה מי שהתגלתה מיד כשושנה בין החוחים״, הוא משחזר. תוך שנה ומשהו נישאו כדת וכדין.
פרידמן היא בת קיבוץ נגבה בדרום, ״שם הצגתי, שרתי ורקדתי ריקודי עם״. במקביל החלה לחלל בחליל צד, הכלי עמו היא מחוללת פלאים באי.פי שלהם, לצד התצוגה הקולית המרשימה שלה. היא בו־ גרת לימודי כלכלה באוניברסיטה, עסקה בעבודות שלא קשורות למוזיקה ומלמדת פיתוח קול. כעת, בגיל 43, היא פורצת עם אי.פי ראשון. אף פעם לא מאוחר.