כשזמר הטנור איתן דרורי נדרש לקלילות על הבמה, הוא דבק בנוסחה המנצחת שלו: טבעונות. "בימים של הופעות אני אוכל רק פירות, מה שגורם לי להיות עם אנרגיות גבוהות", הוא אומר ומוסיף, "מתברר שטבעונות וזמרה הולכות מצוין יחד, בוודאי כשיש יצירה שאורכת לא פחות משלוש שעות".
כזו היא המתיאוס פסיון, יצירת המופת של באך שתבוצע היום בתיאטרון ירושלים במסגרת הסדרה הליטורגית, המשותפת לאופרה הישראלית ולתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. דרורי מגיע אליה עם ניסיון קודם לא פשוט. "לקח לי שנה שלמה, לא פחות, להתכונן לקראת ביצוע היצירה באבו־גוש", הוא מגלה. "זה היה לפני מספר שנים והופעתי שם בתפקיד הראשי של המספר, שבו נדרשתי להביא בגרמנית את הסיפור על ישו והצליבה".
דרורי (29) הוא זמר צעיר המקפץ בין הסגנונות במוזיקה הקלאסית. אם בראשית דרכו התרכז במוזיקה ליטורגית, הוא מזמר זו השנה השנייה בסטודיו של האופרה הישראלית בניצוחו של דוד זבה, שבה הוא מתמחה ברפרטואר אופראי. "אנחנו שרים שם הרבה מוצרט, מה שמתאים לי כרגע ולכן אני מאושר", הוא אומר. "עם כל הכבוד שלי לבאך של הערב, מוצרט זה הפורטה שלי".

מאבד פוקוס
כמו עמיתו, זמר האופרה עודד רייך, דרורי בא מהשקט של כפר ורדים בגליל המערבי. יחד הם הקימו בראשית דרכם את אנסמבל "נביאי הקווינטה", המתמחה במוזיקה עתיקה מימי הביניים ועד הבארוק. "כבן למשפחה מרוקאית משני הצדדים, הגעתי לזה בלי שום רקע קלאסי", הוא מעיד על עצמו. "כשהייתי בכיתה י"א במגמת המוזיקה בתיכון בתפן, עודד ועילם רותם, שהקים איתנו את האנסמבל, שמעו אותי שם שר בטקסים של בית הספר וסחבו אותי לכיוון שלהם, כשמעילם למדתי תווים".
תוך כדי השירות הצבאי הג׳ובניקי שלו בחיל האוויר, החל לפתח את הקריירה הסולנית שלו במסגרות שונות. בהיותו עדיין במדים למד באקדמיה למוזיקה בתל אביב, שממנה חתך לאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. "אז נכנס לי ג׳וק לשכל", הוא משחזר. "החלטתי לחפש בעולם את המורה לפיתוח קול הכי טוב שיכולתי להשיג. עד ניו יורק וסן פרנסיסקו הגעתי ולא מצאתי מישהו שיהיה לי נעים לעבוד איתו. החלטתי להתמקם בברלין, כמו מלא אמנים מישראל. אחרי חצי שנה שם הרגשתי שאני מתחיל לאבד פוקוס, לאחר שלא בדיוק ידעתי מה לעשות עם עצמי. ברגע של משבר אפילו החלטתי לפרוש, אבל נתתי לעצמי לנסות עוד צ׳אנס אחד באופרה סטודיו".
שם הגעת לחוף מבטחים?
"שם נפרצו לי הסכרים והבנתי שאופרה זה מה שאני רוצה לעשות בחיים אם כי כאן צריך לכוון את הכלי אחרת".
טוב שהבנת, אבל מה עם תכלס?
"באופרה הישראלית מצפים לי כמה תפקידים קטנים בעונה הבאה. מתאים לי להתקדם בקצב שלי ולא לחלום על קריירה מטאורית, משהו שהוא די מפחיד בסך הכל".
ההבנה הזו הובילה אותו לבצע עוד שינוי דרסטי: הורדה דרמטית במשקל. "לפני כמה שנים הייתי 40 קילו יותר מהיום וחיפשתי דרך להוריד מעצמי כמה שיותר, כך הגעתי לטבעונות", הוא מגלה, "אלו לא רק שהחיות שאכלתי את הבשר שלהן ייסרו אותי, אלא המשקל".
מלבד הבישול הטבעוני שסיגל לעצמו, דרורי אוהב לעשות יוגה, "מה שתורם ליציבה של הגוף וטוב לשירה". ואם כבר באומנויות המזרח עסקינן, בעקבות ביקור בתאילנד התחיל ללמוד שיאצו. "עם אפשרות לעסוק בכך במקביל לשירה", הוא אומר.
הוא מדבר בחופשיות על היותו הומו מוצהר אבל מודה ש"הייתי צריך להתגבר על קונפליקט פנימי כדי להגיע לכך".

מה גרם לך אותו קונפליקט?
"זה מאוד־מאוד חסם אותי מלהופיע. היו מורות שאמרו לי שאני הולך כמו אישה והייתי צריך לעבוד על עצמי כדי להימנע מכך. בסופו של דבר, אם חששתי שאם אצא מהארון זה יפגע לי בקריירה, זה דווקא פתח לי דלתות, מה גם שהפרטנריות שלי מרגישות נוח איתי על הבמה".