במקביל לגל הפרשות שבהן כיכב בחודשים האחרונים (אי קבלת ויזה לארצות הברית, התביעות המשפטיות ופרשת העלמות המס), מוציא אייל גולן את אלבומו ה-18 "בסוף כל יום", ומוכיח, למרות הכל, שבסופו של יום הוא כאן כדי להישאר.
אלבומו החדש כולל 16 רצועות של שירים ים תיכוניים אותנטיים, שירים קצביים ובלדות, שבהם נמצא את הלהיטים המוכרים "שוב לאהוב" והשיר שנכתב לבנו הקטן יאן "כשתגדל", שזכו לאהדה גדולה בקרב הקהל. חוץ מעטיפה מרשימה המסקרנת את העין, ניתן למצוא באלבום כמה שירים מאוד בולטים וחזקים שתופסים את האוזן וכנראה גם את מצעד ההשמעות: ״שישי בצהריים״ - שיר קצבי, ממכר וקליט המסתמן כ"דרך השלום 2", שנכתב על ידי אבי אוחיון והולחן על ידי אסף צרויה - האחראים על "בדרך השלום" - שתפרו את השיר למידותיו של גולן, וביחד עם העיבוד המעולה של יעקב למאי, עושה את העבודה כלהיט הקיץ. גם "לטרוף את כל העולם" ו"תזרוק", עוד שירי "כפיים" באלבום, מכניסים אווירה שמחה וחשק לרקוד.
בין השירים השקטים ניתן למצוא את שיר הנושא ״בסוף כל יום״, בלדה מרגשת עם טקסט מדהים, שנכתבה על ידי נועם חורב, האחראי על להיטים נוספים כמו "היא לא את", "כשאחר", ו"אני מקווה".
״השמיים הם הגבול״, שנכתב על ידי פאר טסי, וזכה לעיבוד מעולה של יעקב למאי, הוא ללא ספק השיר הבולט באלבום, המדגיש את כישוריו וכישרונותיו של גולן בכל מה שקשור לטונים הגבוהים, עוצמות ומהלכים ווקאליים מבריקים, שרק זמר בקנה מידה שלו יכול לבצע. עוד בלדות בעלות פוטנציאל ממכר באלבום: "החיים אחריו", "נעצר העולם" ו"שקרים" – המדגישות את קולו הזך, הרך, והמה זה מרגש.
ואם באלבומו הקודם, "ימים יגידו", בחירת השירים ("מתפלל", "הלב הפצוע") התמקדה בחשיפת רגשותיו והתחשבנות עם פרשיית הקטינות, ב"בסוף כל יום" הוא מתקדם הלאה ולא סופר אף אחד: "תזרוק לים רסיסים של טעויות", "כותרות מהעיתון", "את מי ששם לך ברקס" ו"את הסוף הסגור״.
אין ספק, אלבומו החדש של גולן מכיל המון להיטים וסגנונות שונים, המשגרים את גולן חופשי, משוחרר וחד מתמיד לעמדת שיא מבחינת ביצוע, טכניקה, יכולת הגשה וסלסולים מדויקים, ומוכיח שוב שכל יכולותיו הפנומנליות נשמרו היטב ואף השתבחו עם השנים