החל מהיום, ובמשך 4 ערבים, יתקיימו במוזיאון ישראל בירושלים 4 מופעי מוזיקה במסגרת התערוכה "1965 היום": חוה אלברשטיין (שאלבומה הראשון יצא ב-1965 עם הקמת מוזיאון ישראל), מיכה שטרית + ארקדי דוכין, כנסיית השכל ושלומי שבן. כל אחד פרץ בעשור אחר, אך כולם ממשיכים ליצור ולעצב את פס הקול של ישראל גם היום.
"1965 היום" חוזרת לשנת ייסודו של מוזיאון ישראל, ומציגה את התרבות החומרית והחזותית שאפיינו את ישראל של השנה ההיא, במאה הקודמת. החל מפריטים יומיומיים, אותם ניתן היה למצוא בכל בית, דרך האמנות שנוצרה אז בארץ ובעולם, וכלה ביומני קולנוע ובסרטונים ביתיים המספרים את סיפורה של שנה "רגילה" לכאורה, שדברים רבים קרו בה, ומאפשרת לחיים ב-2105 להתבונן 50 שנה אחורה מנקודת מבטם העכשווית.
מחר יתקיים מופע אינטימי של מיכה שטרית, שיארח את ארקדי דוכין, חברו משכבר הימים, עם שירים מימי "החברים של נטשה", עד לחמישה אלבומי הסולו שהוציא: "מסמרים ונוצות" (1998), "סנטיאגו דה קובה" (2001), "שלהי קיץ" (2005), "אלמליח-שטרית-לרוז" (2008), "מיכה שטרית" (2011).
"המופע שלי משתנה כל הזמן, ובכל פעם יש דגש אחר", מספר שטרית ומוסיף: "הפעם הדגש הוא דווקא על הכתיבה היותר אישית שלי, ועל שירים מכל התקופות, עם דגש דווקא על האנרגיה הייחודית שמביאה ההופעה עצמה מול קהל. אני גם עובד כרגע על אלבום חדש, ולמרות שהשירים עוד לא מוכנים, יש משהו באנרגיה של עבודה על אלבום חדש באולפן, שמשנה את האנרגיה בהופעות, גם כשמדובר בשירים ישנים".
אתה אוהב לבצע את השירים הישנים, לארח את ארקדי ולשיר את השירים מ"החברים של נטשה"?
"לפעמים אני אוהב, לפעמים פחות. זה מאד משתנה. מצד אחד אלה שירים שכתבתי ואני גאה בהם, ואוהב אותם. גם להופיע עם ארקדי זה תמיד כיף ומחזיר אותי לתקופות אחרות בחיים. מצד שני, לפעמים אני מרגיש כמו באיזה כלא שבו הקהל רוצה דבר אחד שאני חייב להמשיך להביא, כשאני כבר רוצה להביא משהו אחר. שלי. חדש. אבל אני מאשים את עצמי, לא את הקהל. אם לא הצלחתי להביא משהו שאנשים רוצים לשמוע, במקום השירים הישנים, זאת אחריות שלי".
בגדול אתה מעדיף להופיע או לכתוב?
"שנים ארוכות ממש לא אהבתי להופיע. היה לי קשה עם זה. זה הרגיש לי זר. אני בן אדם ביישן מטבעי והמיכה שטרית שיושב וכותב שירים על הפסנתר באולפן, היה לי הרבה יותר מובן וקרוב לעצמי, מאשר זה שעומד על הבמה ויאללה תראו אותי. זה גם השפיע, לדעתי, על הכתיבה שלי. כאילו התעלמי מהעובדה שבסוף זה שיר שצריך לשיר אותו על במה מול קהל, והתרכזתי באיך הוא נשמע באולפן. בשנים האחרונות זה השתנה אצלי, והתחלתי הרבה יותר ליהנות מההופעות ולקחת אותן בחשבון, ושיהיו לי בראש גם כשאני כותב. אני מקווה שזה משהו שיבוא לידי ביטוי באלבום החדש".
מיכה שטרית מארח את ארקדי דוכין. 13.5. רביעי, 21:15, מוזיאון ישראל, נחמן אביגד, ירושלים