אחרי שנה לא פשוטה, שבה הכריז על פשיטת רגל, התגרש מנטלי יעקובוב והצטרף לחברת ״ליאם הפקות״ של אייל גולן (תחת ניהולו האישי של חגי אוזן), משחרר מושיק עפיה את אלבומו ה־15, ״רק זיכרונות״, בניסיון להתקמבק.
אלבומו החדש הוא אוסף של 11 רצועות שיצאו כסינגלים בשנים האחרונות, ומורכב בעיקר משירי נשמה בסגנון יווני־ים תיכוני וכמה שירים קצביים.
האלבום נפתח בשיר ״חיבור משמיים״: שיר קצבי ומקפיץ, המסתמן כלהיט מועדונים, בעיקר בזכות העיבוד המעולה שלו אחראים צמד הדי־ג׳אים עמית בלייז ושרון גל, שאחראים גם ללהיטים ״כובשת״ (עומר אדם) ו״קרחנה״ (מאור אדרי).
משם ממשיכים לשיר הנושא, ״רק זיכרונות״, שנכתב והולחן על ידי אופיר כהן: בלדה שקטה, ממכרת ומרגשת, בסגנון דיכאוני. שיר נשמה התפור כחליפה לגון קולו המיוחד של עפיה, בלי מניירות מיותרות, ומסתמן כלהיט האלבום.
בהמשך האלבום מופיעים שני דואטים מופלאים. אחד הוא קצבי, ״מנגינה״, עם יהודה סליאס - שיר ים תיכוני בניחוח יווני חגיגי ומקפיץ, שנכתב על ידי יוסי גיספן ללחן של דימטריס קסטופילוס. הדואט השני הוא בלדה, ״בסוף הדרך״, עם תמר יהלומי, שנכתבה גם היא על ידי יוסי גיספן, ללחן של קריאקוס פאפאדופולוס. שיר מלא רגש המבוצע בעוצמות קוליות של עפיה בעל הניסיון, ויהלומי הצעירה, בוגרת ״כוכב נולד״, ומביא תוצאה מרשימה ושילוב מנצח.
להיטים בולטים נוספים, ״דרך חזרה״, ״עד שתחזרי״, ״מודה טעיתי״ ו״זר״, הם מחרוזת שירי נשמה, המבטאים את הייחודיות בצבע הקול, השליטה בטונים הנמוכים, הסלסולים במינון הנכון, הטכניקה הטובה, וכמובן יכולת ההגשה המעולה, שמצליחה להעביר לקהל המאזין יכולת הזדהות עם רגשותיו של הזמר - עצב, געגוע וצביטה בלב.
שורה תחתונה: עפיה, זמר בעל גוון ייחודי, שהתחיל את דרכו בשירי נשמה כבדים בסגנון טורקי-דיכאוני, ריכך את עצמו במהלך הזמן ועבר לסגנון קליל יותר, יווני אם תרצו, ומתמיד להישאר במשבצת זו על ידי בחירה נכונה של שירים שהקהל אוהב, שירה נקייה ופשוטה מהלב.
אלבומו החדש הוא אוסף של 11 רצועות שיצאו כסינגלים בשנים האחרונות, ומורכב בעיקר משירי נשמה בסגנון יווני־ים תיכוני וכמה שירים קצביים.
האלבום נפתח בשיר ״חיבור משמיים״: שיר קצבי ומקפיץ, המסתמן כלהיט מועדונים, בעיקר בזכות העיבוד המעולה שלו אחראים צמד הדי־ג׳אים עמית בלייז ושרון גל, שאחראים גם ללהיטים ״כובשת״ (עומר אדם) ו״קרחנה״ (מאור אדרי).
משם ממשיכים לשיר הנושא, ״רק זיכרונות״, שנכתב והולחן על ידי אופיר כהן: בלדה שקטה, ממכרת ומרגשת, בסגנון דיכאוני. שיר נשמה התפור כחליפה לגון קולו המיוחד של עפיה, בלי מניירות מיותרות, ומסתמן כלהיט האלבום.
בהמשך האלבום מופיעים שני דואטים מופלאים. אחד הוא קצבי, ״מנגינה״, עם יהודה סליאס - שיר ים תיכוני בניחוח יווני חגיגי ומקפיץ, שנכתב על ידי יוסי גיספן ללחן של דימטריס קסטופילוס. הדואט השני הוא בלדה, ״בסוף הדרך״, עם תמר יהלומי, שנכתבה גם היא על ידי יוסי גיספן, ללחן של קריאקוס פאפאדופולוס. שיר מלא רגש המבוצע בעוצמות קוליות של עפיה בעל הניסיון, ויהלומי הצעירה, בוגרת ״כוכב נולד״, ומביא תוצאה מרשימה ושילוב מנצח.
להיטים בולטים נוספים, ״דרך חזרה״, ״עד שתחזרי״, ״מודה טעיתי״ ו״זר״, הם מחרוזת שירי נשמה, המבטאים את הייחודיות בצבע הקול, השליטה בטונים הנמוכים, הסלסולים במינון הנכון, הטכניקה הטובה, וכמובן יכולת ההגשה המעולה, שמצליחה להעביר לקהל המאזין יכולת הזדהות עם רגשותיו של הזמר - עצב, געגוע וצביטה בלב.
שורה תחתונה: עפיה, זמר בעל גוון ייחודי, שהתחיל את דרכו בשירי נשמה כבדים בסגנון טורקי-דיכאוני, ריכך את עצמו במהלך הזמן ועבר לסגנון קליל יותר, יווני אם תרצו, ומתמיד להישאר במשבצת זו על ידי בחירה נכונה של שירים שהקהל אוהב, שירה נקייה ופשוטה מהלב.