רובכם נחשפתם אליו בעקבות הלהיט ״דרך השלום״, אבל פאר טסי עשה דרך ארוכה עד שכבש את לבכם עם הלהיט הטחון ביותר השנה.
סיפורו של טסי (31) מתחיל בפרדס חנה־כרכור. בן לרחמים, פנסיונר של שירות בתי הסוהר, ופנינה, עקרת בית. אחד מבין שבעה אחים. ההצלחה ממש לא הגיעה בן ליל: במשך שנים עשה כל מה שהיה יכול כדי להגיע לקדמת הבמה. הוא הופיע על כל במה שרק אפשר, התלווה לזמרים כמו איציק שמלי וליאור מיארה, חרש את הארץ, והופיע במועדונים גם מול קהל של 20־30 איש. ילד חרוץ שעובד קשה.
אולי היה צריך להוכיח משהו לעצמו, אולי למשפחתו. טסי, שעד גיל 6 סבל מלקות שמיעה ועבר כמה ניתוחים כדי לתקן את שמיעתו, נחשב לגאוות המשפחה.
ועכשיו הוא כבר מוכר בכל בית. אחרי ״דרך השלום״ כבר הופיע בפרסומת לבזק לצד גידי גוב (״גידי הררי?״), ועכשיו מגיע קמפיין ראשון כפרזנטור למשקה האנרגיה BLU. הוא לא סתם הפנים של בלו: תמונה של פאר טסי תופיע על הפחיות כמהדורה מיוחדת. אז קפצתי לסט הצילומים, כדי לברר איתו כמה דברים.
במשך הרבה שנים דשדשת בעולם המוזיקה, ואף על פי שהופעת לא הפכת למוכר. ואז הגיע ״דרך השלום״ ששינה את חייך. איך אתה מסביר שמה שעשר שנות עבודה קשה לא עושות, עושה להיט אחד? זה הרי אבסורד.
״קודם כל, את המילה דשדשת הייתי מחליף ל׳עשית דרך'. לכל שיר יש את המקום שלו. הוצאתי לפני כן שירים שמאוד הצליחו והיו להיטים וגם אחריו. אני חושב ש'דרך השלום' הצליח ברמה אחרת משאר השירים שקיימים במדינה, אז מאוד קשה לשפוט אותו. בסופו של דבר, כל שיר מקבל את המקום שלו ואת המקום שראוי לו. וכך גם עם ההצלחה והפרסום: יש סיבה שזה קרה עכשיו, כשאני בשל ומוכן לזה, כלומר טיימינג מושלם שתופס אותי במקום מאוד יציב בחיים״.
איך היו השנים שלפני הלהיט? הצלחת להתפרנס ממוזיקה?
״מתחילת דרכי, שזה היה בעצם איך שסיימתי את הצבא, התפרנסתי אך ורק ממוזיקה. תמיד הופעתי, אבל פשוט לא כתבו עלי. לא עבדתי בשום עבודה אחרת״.
אין ספק שכל זמר במדינה היה רוצה להיט כמו ״דרך השלום״. איך התגלגל אליך השיר?
״נפגשתי עם אבי אוחיון, שכתב את השיר באולפן של אסף צרויה. באולפן הקלטתי שיר שנקרא 'אל תהיי עצובה' (פרויקט לזכרו של שמשון צור ז״ל). אחרי שהקלטתי את השיר, שגם הוא יצא באלבום 'כוחה של אהבה', אבי אמר לי: 'כתבתי שיר חדש בשבילך, ורציתי לשיר לך אותו על הגיטרה'. ואז הוא ניגן ושר לי אותו. באותו רגע נכנסתי להקליט סקיצה לשיר, והתייחסתי אליו כמו כל השירים שלי, אבל הוא פרץ כל גבול אפשרי״.
במקור אתה מפרדס חנה, ועדיין לא עזבת אותה לתל אביב. עד מתי תישאר קרוב למשפחה? בתל אביב יש הרבה פיתויים שאתה מפספס.
״אני מאוד מאוד אוהב את תל אביב, ועוד יותר אוהב אחרי העבודה לחזור הביתה לפרדס חנה, ככה שלא נראה לי שאני עובר מפה בקרוב. ולגבי הפיתויים - אני בזוגיות ארוכה עם טל, שאיתה גם התארסתי לאחרונה״.
בשנים האחרונות התקשורת חיבקה את המוזיקה המזרחית. עכשיו נדמה שיש דעיכה מסוימת. איך אתה מסביר את הגאות והשפל?
״אני לא יודע מה זה גאות ומה זה שפל. לא חשתי גאות ושפל, ואני חושב שהמוזיקה המזרחית והז'אנר הים תיכוני שולט במדינה המון זמן. זה משהו שאני התרגלתי אליו. כולם כבר התרגלו אליו״.
יש בדרך כבר ״דרך השלום 2״?
״אני מתכוון להמשיך לעשות מוזיקה טובה. בדיוק יצא הסינגל החדש שלי, 'משקה יקר', שתוך שבוע וחצי הפך ללהיט עם מיליון צפיות ביו טיוב״.
איפה אתה רואה את עצמך עוד עשר שנים?
״ממשיך לעשות מוזיקה טובה עם עוד עשרה אלבומים״.