עם לוק שנראה לא שייך למציאות הישראלית הלחה והמיוזעת, סאונד באווירת ביג בנד גלובלי, וגם לא מעט הופעות בפסטיבלים נחשקים בלוקיישנים בינלאומיים - לא נותר אלא לשאול את ניצן חורש, מנהיג להקת הקאט אאוט קלאב - האם יש משהו ישראלי בסופר גרופ שהקים.
״טוב, אנחנו חיים כאן, וזה דבר שאי אפשר להתעלם ממנו, ולכן האלבום לא נשמע כמו משהו שנעשה בלונדון ובברלין״, הוא אומר. ״הוא מתכתב עם מקורות השראה עולמיים, אבל כל דבר הוא תולדה של המקום שממנו הוא נוצר״.
שנה סוערת עברה מאז צאת שיר הבכורה שלו, We Are The Ghosts: ההרכב סיים את העבודה על האלבום הראשון, קנה לעצמו שם בארץ, חתם על ייצוג מקומי, קיבל הזמנות לפסטיבלים ברחבי הגלובוס, וחתם על ייצוג בעקבות הופעה בפסטיבל ״חשיפה״ שמארגן משרד החוץ. הוא גם זכה בחוזה בחברת בוקינג עולמית. ״כן, זאת הייתה שנה אינטנסיבית״, אומר חורש (38). ״כשהוצאנו את הסינגל הראשון, לא היה לנו כלום ביד. רק במרוצת השנה הקלטנו את האלבום. הוצאתי אותו כשהבנו שיש לנו משהו מיוחד ביד״.
מעניין שלא הגעת לאותה הצלחה עם אלקטרה, ההרכב הקודם שבו היית חבר.
״אתה אף פעם לא יכול להבין ולדעת מה יקרה. אבל זה נורא כיף. התחלתי מאוחר את המסע שלי למוזיקה, ואת המעבר ממאזין לפעיל. אולי עשר שנים בדיליי לעומת מה שמקובל. זה אומר שאין חוקים״.
שבעה אנשים חברים באנסמבל קאט אאוט קלאב, למעט חורש: בן גולן - גיטרה חשמלית, דורון טלמון - שירה ופרקשן, חגי פרשטמן - תופים, שי רוט - קלידים, ישי ברגר - בס, רועי בר יהודה - סקסופון ודניאלה מילוא - שירה.
״לא תכננו שזאת תהיה מפלצת ענקית של שמונה אנשים על הבמה״, מגחך חורש. ״פשוט התחלנו לעבוד על שירים באולפן, והם דרשו דברים מסוימים. למרות שהכוונה הראשונית הייתה שזה יהיה תקליט סולו שלי, הבנתי שיש דברים שצריך שיקרו, כמו שירים עם סקסופון, או עם פסנתר, או שירה נשית. לא היה כאן אגו. ממש להפך״.
כל אחד מחברי האנסמבל חבר בלהקות אחרות. זה בטח מקל על העבודה בהרכב.
״להיות חבר בלהקה בארץ זה דבר תובעני, ולעשות להקת רוקנרול עם אדג' זה להיכנס להרפתקה כלכלית ולוגיסטית. יש לצדי חבורה של אנשים מנוסים, שיודעים מה זה אומר, שצללו פנימה לפרויקטים אחרים, וחשבו שיש פה משהו מיוחד שהם רוצים לקחת חלק בו. אנחנו יודעים מה צפוי לנו ומתאבדים על זה. ועדיין אף אחד מאיתנו לא היה חבר בסופר גרופ כזה, המצריך יכולות מוזיקליות אחרות, ויתור על אגו והנאה גדולה מהאקספירימנט הזה. ואז, או שזה יוצא קקפוניה, או משהו אחר, יוצא דופן. מעניין ומיוחד, כמו שיש לנו״.
ועדיין, בעוד חברי ההרכב ממשיכים עם להקות האם שלהם, חורש החליט לעצור את העבודה על אלקטרה, להקת רוק שבה היה חבר מאז 2004: ״עבורי הקאט אאוט קלאב הוא הפרויקט הבלעדי והיחיד. זה הדבר שאני מתעסק בו בשנה וחצי האחרונות, ולא יכולתי לקיים עוד משהו״.
את החזרות הראשונות עשו שמונת חברי ההרכב בחדר המוזיקה בביתו של חורש, ״שמתאים לשלושה אנשים מקסימום״, לדבריו. ההופעות הראשונות היו בבמות הקטנות, שעליהן לא היה מקום לכל חברי ההרכב. ״החלטנו לשמור על אטיטיוד של רוקנרול לא מפונק״, מסביר חורש. ״הבנו שפה אנחנו צריכים לנצח״.
אומרים שהרוק מת.
״זאת אמירה שאני לא מסכים איתה. הרוק הוא רחב יותר מגיטרה-בס-תופים ומה שמשנה בו, מלבד הסוגה המוזיקלית, זאת הגישה. ומבחינת הגישה - אנחנו להקת רוקנרול לפנימים״.