"מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות?״, כך שאל ליאור ייני במבטא אמריקאי מודגש בלהיט המחזמר "איי לייק מייק", שהועלה בתיאטרונו של גיורא גודיק, והשיב במילותיו של חיים חפר ללחנו של דובי זלצר - ״כיכר אחת של לחם, כד אחד של יין, ואהבה אהבה כל הזמן״.
אז לחם - יש, וגם יין, וצימאונו לאהבת הקהל אינו יודע רוויה. על סף יום הולדתו ה־79 ממשיך ייני להגיח להופעות מדירתו הצנועה ברמת אביב הירוקה. ״אני מופיע פה ושם, לאן שמזמינים אותי״, מספר כוכב ״התרנגולים״ ו״הלוך הלכה החבריא״ של פעם. ״שלא כבעבר, אני לא פותח אולמות ולא מוכר כרטיסים. עברתי להיות מעין כוכב של היוטיוב. כל מיני אנשים הכניסו לשם שירים שלי״.
הרבה לפני שאותם אנשים נולדו הגיח ליאור (״אני הליאור הראשון בארץ״) לאוויר העולם בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן. ״תמיד שרתי ובצעירותי ניגנתי בכינור, גם בתזמורת הגדנ״ע״, הוא מעיד. ״מאוד אהבתי לנגן בכינור, אבל לא הייתי כנר גדול״.
בניגוד למה שחושבים עליו רבים, ייני לא שירת בלהקה צבאית. ״כמי שהופיע בחגי המשק, רציתי לשרת בלהקת הנח״ל, אבל לא קיבלו אותי״, הוא מאזכר פרט מפתיע. ״במקום זאת שירתי בנח״ל בערבה, כמ״מ בהיאחזות עין רדיאן, היא יטבתה״.
כשהשתחרר, חזר אל הקיבוץ ואל הרפת. תוך שנה הפסידו באפיקים רפתן מצטיין, בשל חיידק הבמה שקינן בו. איכשהו הגיע ללמוד משחק אצל פני לוביץ', מוותיקי הבימה, ״עד שהמפלצת המליצה עלי לבית הספר הדרמטי בתיאטרון שלה״.
ייני למד שם, הופיע כפנטומימאי לצד סמי מולכו, והזמר שהסתתר בתוכו צץ במקרה. ״זה קרה בלי כוונה מצדי״, הוא נזכר. ״ראובן בר־יותם ואליעזר יונג העלו ערב מערכונים והציעו שאשיר בין קטע לקטע״.
מזה נהיית זמר?
״לא. קיבלו אותי לקאמרי, שם הופעתי בתפקידים קטנים, כולל בהצגת 'כנרת כנרת'. כשיהורם גאון ועוד שניים־שלושה עזבו את להקת 'התרנגולים', נעמי (פולני) חיפשה מחליפים והגיעה אלי, לאחר שאמרו לה שאומנם אני לא זמר, אבל אני שר יפה מאוד״.
ייני בא לשיר כמחליף בתוכנית הראשונה של ״התרנגולים״, היה מכוכבי התוכנית השנייה, ובעיקר - מצא אהבה. ״נעמי מצאה חן בעיני״, הוא מעיד. ״אומנם היא מבוגרת ממני בתשע שנים ולא הייתה אז יפהפייה, אבל היא מאוד מוכשרת וחכמה. הגענו לחופה לאחר שכבר הייתי נשוי כשנה למי שלמדה איתי בסטודיו בהבימה. את נעמי זכרתי מילדותי באפיקים, כשהגיעה אלינו מהפלמ״ח״.
מוכשרת וחכמה. נעמי פולני. צילום: יוסי אלוני
״בהתחלה היה קשה. לא הייתי מורגל לשילוב בין משחק לשירה ונעמי הייתה פדנטית כל כך. אבל התגברתי על חששות ופחדים שלא אצליח. בתרנגולים נהייתי זמר והמשכתי עם נעמי בלהקת ׳החמציצים׳״.
ייני בלט בשתי הלהקות, שמהן הגיע למחזמר "איי לייק מייק", ש״ממנו נהייתי פתאום כוכב שילדות ביקשו ממנו חתימות ברחובות״. בתקופה ההיא שמעו את ייני ברדיו בלי הרף, בפרט כששר את ״בדומייה״ ב״הלוך הלכה החבריא״, מופע של שירי מחאה רוסיים.
על מעמדו דאז של ייני יעיד ״תודה רבה״, תקליט הבכורה שלו שיצא לאור ב-1970. טובי המחברים התגייסו לכתוב לו בתקליט, שלהיט שלו היה ״בואי לאילת״ שכתבו ירון לונדון ונורית הירש. לצדם היו שם בין כותבי השירים סשה ארגוב, נעמי שמר, דרורה חבקין, יהודה עמיחי ופנחס שדה.
זרמתי עם החיים
ייני, שקודם לכן שיחק ב״הסיירים״, סרטו של מיכה שגריר, עוד לא אמר את המילה האחרונה כשחקן. אברהם הפנר גייס אותו לתפקיד הראשי בסרטו האיכותי ״לאן נעלם דניאל וקס?״. ״אצל אברהמ׳לה שיחקנו טבעי כמה שאפשר, בקטן ולא גדול מדי, כמו בחיים״, הוא מציין.
כעבור שנה, ב-73׳, היה ייני בפרק חדש בחייו, לאחר נישואיו בשלישית לאביבה אור שלום. במופע משירי מיקיס תאודורקיס, שבו התגלה עוזי חיטמן, הם הגיעו כזוג - היא כמתרגמת השירים, הוא ככוכב ההפקה.
"מה שבא, אני לוקח". ייני בהופעה בצעירותו. צילום: יוסי אלוני
כעשר שנים היה נשוי לאור שלום, שאליה הגיע בחיפושיו אחר רוחניות. אצלה, ״מי שדי שלטה בי״, מצא הרבה מכך. בהשראתה הוא החליף זמנית את שמו לאליאור, לאחר שהתעצבן שקראו לו ליאור במלעיל, והוציא תקליטים שאת מילות שיריהם כתבה - רבים מהם עסקו בשלום - וציירה את עטיפותיהם. ״לדעתי, שירי שלום הם מכשיר ההסברה הנפלא ביותר שיכול להיות למדינת ישראל נגד תדמית מעוותת של כובשים״, אמר לי בראיון ב-76׳, כשהציג את עצמו כאליאור.
הצבר השורשי, שאך עשור קודם לכן היה כאן כוכב-על, מצא עצמו רועה בשדות זרים, כשעם אור-שלום הצטרף ל״תיאטרון השמש״, בצרפת ולקבוצת ״האחווה העולמית הלבנה״ שם. ״בקבוצה היו קשורים מאוד לשמש״, הוא מספר. ״היינו גרים באיזה קמפינג בדרום צרפת וכל בוקר משכימים קום עם הזריחה ועושים מדיטציה מול השמש״.
ממה חיית בצרפת?
״לא תאמין, אבל התפרנסתי שם מהילינג. בצרפת הלכתי לרופא רגיל, שאבחן שיש לי כוח מיוחד בידיים. הוא היה שולח אלי קליינטים שבהם הייתי מטפל במו ידי״.
מרום מעמדך בבידור בארץ לא היה קשה לך לעבור לכך?
״הייתי צריך פרנסה. כזמר, לא היה לי סיכוי להיות כוכב בצרפת, מעמד שלו זכה שם מייק ברנט. זרמתי עם החיים״.
לא הרגשת אגב כך שהקריירה חומקת לך בין האצבעות?
״זה לא עניין אותי כל כך, אם כי היו לי ניסיונות. אביבה תרגמה לצרפתית את ׳בדומייה׳ והקלטתי באולפן של אחד מאנשי הקבוצה שלנו. לא יצא מזה הרבה. פה ושם הופעתי שם בקהילות יהודיות״.
וכששבת ארצה ב־85׳?
״אף אחד לא חיכה לי. הרבה לא עשיתי כאן בשנתיים הראשונות. כשעמדו להעלות בקאמרי את ׳עלובי החיים׳, פניתי למתרגם המחזמר, אהוד מנור, מי שכתב לי עם אריאל זילבר את ׳אגדה יפנית׳, ששרתי ב׳לאן נעלם דניאל וקס?׳. הודות לו הגעתי לתפקיד מפקד המשטרה ז׳אבר במחזמר, תפקיד שמאוד אהבתי״.
כעבור שנים אחדות הוציא אלבום משירי ולדימיר ויסוצקי, משורר וזמר המחאה הרוסי. ״מצא חן בעיני מה שהוא שר ואיך שהוא שר״, מעיד ייני, שנמשך לא פעם ל״רוסיות״. ״שנה הופעתי עם השירים שלו. זה לא בדיוק תפס את הקהל הישראלי, למרות העלייה הגדולה מרוסיה״.
ב-20 השנים שעברו מאז יצא לייני אלבום אוסף ב-2003 והוא נעלם מכותרות הבידור. ״מה שבא, אני לוקח״, הוא מעיר. ״בין השאר אני מופיע עם מיכל טל״.
נתן גט לרבנות
לאחר שלושה פרקי נישואים, שהסתיימו בגט, הגיע ייני למסקנה ש״מספיק לי עם הרבנות״. 30 שנה הוא חי בלי חופה וקידושין עם רותי, אחייניתה של אשתו השנייה, נעמי פולני. ״את רותי, הצעירה ממני ב-12 שנה, הכרתי כשהייתה ילדה״, הוא מעיר. ״פגשתי אותה שוב כשחזרתי מפריז, כשעדיין לא מצאה את בחיר לבה. מהמפגש בינינו נולד לנו ילד, שהקיץ יצא לחפש את מזלו באירופה״.
הילד הוא שרן (זה ששר) ייני, מגן נבחרת ישראל בכדורגל, מי שהיה מעוז ההגנה של מכבי תל אביב ועבר לשחק בקבוצת ויטסה בהולנד. ״אף פעם לא שיחקתי כדורגל, אבל בקיבוץ די הייתי ספורטאי״, ייני מעיד על עצמו. ״כמו כולם, שיחקתי שם כדורסל וכדורעף ולא שיערתי שאגדל כזה כדורגלן מוכשר. מי שמשך את שרן לכדורגל היה שכן, שחקן בליגה נמוכה, שמגיל מאוד צעיר אימן אותו״.
"בקיבוץ די הייתי ספורטאי". ליאור (מימין) ושרן ייני. צילום: רלי אברהמי
שני ילדיו מנישואיו לנעמי פולני חזרו בתשובה. ״אני לא יודע איך זה קרה״, הוא מתהרהר. ״אף פעם לא הייתי דתי, אבל יש בי אמונה. ממאיה, שהיא אחות מוסמכת, יש לי שמונה נכדים מאז שהיא גילתה את האלוהים״.
מפורסם ממנה אחיה, יותם, 51, שבהיותו שחקן אף הופיע עם אביו וגם היה ממשתתפי מופע של חידוש שירי ״התרנגולים״. איך מזה הוא נהיה מגודל פאות (שבינתיים הוסרו), לא ברור. ייני: ״יותם מספר שיום אחד, כשהוא שכב במיטה, פתאום הוא ראה גוש של אור בא מולו ושטף אותו. מאז הוא נעשה דתי. זה מה שעשה לו להאמין באלוהים. יותם כבר עבר את ה-50 ועוד לא מצא את האחת הנבחרת״.
בגילו כבר אין לייני תוכניות מרחיקות לכת. מחמם לו את הלב כשהקהל מתרפק על שיריו הישנים וצמא לשמוע אותם. ״זקנים פוגשים אותי ברחוב ומדברים איתי״, הוא מספר על רקע שירת הציפורים בחצר ביתו, ברמת אביב. ״משמח אותי שגם צעירים מגלים עניין בשירים מאז״.