"אל מרחבי הלב", פסטיבל דימונה הרביעי לשירה, יתרגש בשבוע הבא. מדובר בהישג. בפירוש. מדוע? כי מתברר שיש כאן קהל לא מועט שמוכן לחצות את מרחבי הארץ עד למדבר כדי להאזין לשירה נטו. ממש כך. אז נכון, לפסטיבל השירה "מטר על מטר", המתרגש בירושלים שבע שנים רצופות, מגיעים ים אנשים. אך ירושלים, אחרי ככלות הכל, היא עיר מרכזית. עיר הקודש. אבל למדבר?
ובכל זאת, כפי שאמר פעם ז'אן פול סארטר: "תמיד יש משוגעים לדבר". והשירה, לפחות בעניין ה"משוגעים", לא שונה במאומה מאף "מחלה" אחרת. מי שאוהב, מרחיק לכת. מה עוד שפסטיבל דימונה לשירה ישתרע על פני שלושה ימים רצופי פעילויות, ויביא בכנפיו את בשורת השירה לכל הגילאים השונים - מגיל גן עד גיל הזהב.
קצת היסטוריה: פסטיבל דימונה לשירה החל דרכו לפני ארבע שנים בשיתוף פעולה בין גילה גבאי, מנהלת הספרייה העירונית בדימונה דאז, למנהל אגף התרבות בעיר, מאיר חזן, ודניאל עמר, יו"ר עמותת מיל"ן. באותן שנים העביר המשורר רוני סומק סדנת שירה בספרייה. חברי הסדנה נקשרו לשירה ואליו, והוא נקשר לעיר. יחד היה חשוב להם להעביר את בשורת השירה גם לקהל הדימונאי וגם לאנשים מחוץ לדימונה. יחד עם המשורר הדימונאי משה אוחיון, הם יצרו את הפסטיבל, שהצליח להביא לפתחו מאות אנשים.
"הרעיון שלנו הוא להביא את השירה, על כל צורותיה, גווניה, צליליה וצורותיה, לקהל הדימונאי, בכל הגילאים ולכל המקומות. לחשוף משוררים מובילים מכל רחבי הארץ לפעילות הפואטית המתקיימת בעיר שחיה בלב המדבר, מחד; ולחשוף את המשוררים בפני הקהל הדימונאי, מאידך. וכמובן, לחגוג שירה בסביבה של משוררים, אוהבי שירה, ואוהבי תרבות". כך הציגו מארגני הפסטיבל, ד"ר רותי קלמן (מחליפתה של גילה גבאי), וה"ה חזן ועמר, את מטרות הפסטיבל הרביעי. בין המשוררים־עיתונאים־זמרות־שחקנים שישוררו השנה בפסטיבל: רפי וייכרט, גיורא פישר, אורציון ברתנא, סיגלית בנאי, אביחי קמחי, שז, שאול מייזליש, סי היימן, סיון טלמור, דרור קרן ועוד.
פסטיבל דימונה לשירה 4, 12.10־14.10, הספרייה העירונית דימונה ע"ש מאיירהוף