המופע שיפגיש אמנים יהודים וערבים: "המוזיקה היא הדת שלי"

עילת הראיון פרוזאית לחלוטין: בחמישי הקרוב יתקיים המופע "פשוט שרים", במסגרת אירועי התחנה הראשונה בירושלים. האירוע מפגיש מוזיקאים ערבים ויהודים, כדי לנגן ולשיר יחד. ברפרטואר: עלמה זוהר וג'ורג' סמעאן, ההרכב מג'הול, סדנת דבקה ודי־ג'יי שטייטל שיק, שיתקלט צלילים שינעימו לשני העמים שחיים באין לי ארץ אחרת. 
 

"נולדתי ב־1952 להורים נוצרים בכפר ראמה", מגולל סמעאן את סיפור חייו. "אני נשוי ואב לארבע בנות. מגיל 10 הייתי שרוף על מוזיקה, מה שהכריח את ההורים שלי, למרות התנגדותם, לשלוח אותי למורה שהתנדב ללמד אותי, למרות גילי הצעיר. ככה התחלתי ללמוד כינור. עבדתי כמורה למוזיקה כ־24 שנים. אחרי זה עזבתי, וכל הזמן הייתי מנגן גם בכינור, בעוד ובסאז, עם להקות יהודיות וערביות. היום אני מופיע בהרכבים רבים. גם לבד. המטרה היא לשמח במוזיקה, לפתוח לבבות, לקרב בין העמים, ולתרום את חלקי, בדרך שלי, לקיום".
 

"אני לא מתרגש במיוחד ממה שהתקשורת מציינת כגל טרור. אני לא משתף פעולה עם המשחק הפוליטי המכוער, שפוליטיקאים מבעירים את השטח למטרות מפלגתיות. אני ממשיך לעשות את מה שאני יודע לעשות. מגיע לכל מקום, ולא נרתע מההתרעות של התקשורת ומהפאניקה שמנסים לחולל בציבור.

ב־22 באוקטובר יש לנו מופע של 'פשוט שרים' בירושלים. אני מתכוון להגיע ולתת את כל מה שאני יודע ויכול לעשות. אני מאמין בעם שלי ובעם היהודי. לא מאמין בפוליטיקאים, ולא בקומץ הקיצונים. אני עצוב מהמצב הזה".
 

"לצערי הרב, כל מה שקרה בעולם הערבי עובר בקלות. אבל ברגע שמגיעים לכותל המערבי, זה שומו שמיים. הכתיבו לי להיות נוצרי, אבל אני לא נוצרי, לא מוסלמי, לא יהודי ולא דרוזי. נמאס לי מכולם. הדת שלי היא מוזיקה. דת שאין בה מריבות. יש לי קשר עם זה שיושב למעלה, ולא צריך מתווך".
 

"כן. אני עצוב. אני לא יוצא מהבית. ביום ראשון, כשהייתה לי חזרה בתל אביב, התלבטתי אם לנסוע ברכבת או באוטו, שקשה לי לנהוג בו. אז נסעתי ברכבת, ואמרתי אלוהים ישמור".
 

"כולם בבלבול שלהם, כולל הבחור היהודי שדקר יהודי. אנשים איבדו את השפיות. במלחמה עם עזה בשנה שעברה, כתבתי בפייסבוק: תירגעו, המלחמה תיגמר, ותהיו בשליטה על מה אתם כותבים".
 

"בטח. גם קשה לי להרגיע את הרוחות. הנשק שלי הוא מוזיקה. מי שירצה להרוג אותי - שיהרוג אותי, אבל בלי אלימות". 
 

"אני קורא לפוליטיקאים טפוליטיקאים. גם התקשורת מחממת את העסק. אני מאמין שיש מקום לכל האנשים בקוסמוס הזה. אם כל הממשלות בעולם היו מתאחדות לטובת האנושות, הפנים של העולם היו אחרות".
 

"ביום כיפור באו אלי אורחים שמגיעים כבר שנה תשיעית. דיברנו על המצב, ואמרתי שאני מרגיש שהולך להיות פה פיצוץ. שאלו אותי למה? אמרתי שאני חי בשני הסקטורים, למרות שאני חי יותר בסקטור היהודי. אני מעריך שב־2025 יהיה פיצוץ בסקטור הערבי מבחינת דיור. אין מקום. קשה לנהוג, קשה לזוז, צפוף".
 

"או שתתנו לערבים בשטחים אזרחות ישראלית, ונהיה מדינה אחת. או שתי מדינות לשתי עמים. מי שרוצה להילחם, שיילחם. מי שרוצה לנגן ולעשות מוזיקה ואהבה, אני איתו".
 

"נכון. באנו מאותו אבא. אז על מה אנחנו רבים? לא נמאס?"
 

"ראשי ממשלות איבדו את השפיות. הכל נהיה פלסטיק. צריך לשים שמן מכונות על הלבבות של הפוליטיקאים האלה. כל מה שאכפת להם זה כסף וכיסא".
 

"אם אלמד אותך נגינה בעוד, את תחייכי. הדרך הנעלה ביותר להתחבר היא דרך המוזיקה. אתמול ראיתי את התוכנית של גידי ואהרוני בסין. את מי זה מעניין מה אוכלים בסין? מעניין אותי לחיות באהבה והדדיות. זה הפתרון שלי - שהתקשורת, במקום לשדר תוכניות אוכל, האח הגדול, שידוכים ושטויות במיץ עגבניות, ישדרו תוכניות של גיבוש חברתי, דינמיקה קבוצתית. שיפתחו לבבות של אנשים. גדלתי משאריות שנשארו, אבל מה שלמדתי בחיים זה להתנהג בכבוד, בהתעניינות הדדית, באדיבות. מה ייצא לנו אם נישאר עם הקללות? בוא תגיד מה שכואב לך, ותהיה הדדיות. אני מצטער שלא היגרתי בשנות ה־80 לארצות הברית".
 

"שנינו קצת מכירים את התרבות אחד של השני. אני יודע מתי להגיד לך חתימה טובה, צום קל. מה שחסר לנו זה הידע והאנושיות. לפעמים את עולה באוטובוס, ומפתחת שיחה, ואת מרגישה שאתם מכירים כבר 20 שנה. הייתה לי הופעה בעיריית חדרה. ניגנתי את 'שלום עליכם', וחובש כיפה אמר לי: 'כן ירבו כמוך'. שאלתי אותו: 'מתי נכנסת לכפר ערבי לבד?'. יש פי עשרה יותר טובים ממני, אבל אתם לא מתחככים.

חסרה לנו דינמיקה קבוצתית. חסרה לנו אהבה ביחד. להכיר אחד את התרבות של השני. שכל צעיר וצעירה יהודים ילמדו ערבית. מה יש? למה אני מדבר עברית שוטף? עשיתי במשגב סדנה לנשים שעושות בשבת קניות בסחנין. לא צריך הרבה פוליטיק ופילוסופיה. טיפה. יאללה, טיפה קירוב לבבות. אם אני מתפשט ליד גבר יהודי, מה ההבדל בינינו? כל מה שיש לי, יש לו - וכל מה שיש לו, יש לי. הלב שלי, יש לו מוגלה בפנים. אני לא משקר, אשתי סובלת מהדאון שאני בו. כל מה שנשאר זה להתפלל".