בעולם התרבות הישראלי מככבים לא מעט בנים ובנות של אמנים מוכרים. חלקם קיבלו את ברכת הדרך מהוריהם. אחרים נמצאים שם חרף האזהרות שקיבלו על המוקשים הטמונים במקצוע. כזו היא שרון גל, בתו של דובי גל, שהוציאה עכשיו סינגל ראשון, Northern Sky (שמיים צפוניים) - קאבר לשיר של ניק דרייק - לקראת אלבום שבדרך. "למרות שאני הבת של אבא שלי, מבחינתו להיות זמרת או שחקנית זה בזבוז היכולות שלי", היא אומרת. "אולי הוא גם ניסה לשמור עלי מלהגיע לעולם הזה".
מה יש בעולם הזה שכל כך מסוכן מבחינתו?
"כאבא הוא דאג איך ארגיש מול ביקורות או חוסר הצלחה. כל ההתמודדות עם פרסום היא משהו שלא קל לחיי משפחה. לא ברמה האישית. הוא כזה אמא פולנייה מגוננת, ומהמקום שלו רצה לחסוך לי את כל הדברים שהיו קשים לו. הוא הצליח, כי הלכתי בדרך רצינית, ויש לי יחס אמביוולנטי כלפי פרסום".
אכן הצליח לדובי גל, אף שכילדה, שרון (41) למדה פסנתר וגיטרה, היא בחרה לעשות את התואר הראשון שלה דווקא במשפטים, ואוחזת בתעודת עורכת דין ("שזרוקה איפשהו בבית"). ואף על פי שלא עשתה דבר עם לימודיה, עדיין לא הרגישה בטוחה לפנות לאפיק המוזיקלי ובחרה לעשות תואר שני בתרפיה במוזיקה. בעשר השנים האחרונות היא עוסקת במקצוע הזה, כשהמוזיקה היא יותר להנאתה מלפרנסתה.
"המוזיקה הייתה חסרה לי, והרגשתי שאני חייבת שהיא תהיה חלק מהחיים המקצועיים ומהמהות שלי", היא אומרת. "לכן התואר. מוזיקה זה מדיום שבראש ובראשונה פועל על הרגש, ובין אם אתה רוצה או לא, משהו קורה לך בפנים. הכלי חודר הגנות ומתחבר לחוויה הטיפולית מעבר למילים. בטיפול אנחנו שרים, כותבים ומאלתרים, ובעיקר יש בזה ממד של ביחד, אז יש עבודה על אלמנט של אינטימיות.
"אני נוטה לעשות את הדברים בעצמי. היו לי שנים של צורך בשליטה על כל צליל וצליל, ועל איך זה יוצא ונשמע. כך היה במיני אלבום הראשון שהוצאתי, 'מה השארתי', שהיה פרויקט של ואן מן בנד. עכשיו החלטתי שהגיע הזמן לשחרר ולשתף עוד אוזן בדבר הזה, ונתתי את המושכות לנדב כץ המפיק".
למה בחרת דווקא בשיר הזה של ניק דרייק?
"שיר האהבה הזה מלווה את הלך הרוח שלי במשך שנים, והרבה זמן רציתי לעשות לו ביצוע. לפני שמונה חודשים בעלי ואני נפרדנו, וכשעברתי את הפרידה, הרגשתי שהשיר יהיה הריפוי שלי, הוא מקור לנחמה ומכיל אותי ברגעי עצב".
האלבום שבדרך יהיה כולו באנגלית ("מבחינת הסגנון המוזיקלי מתאים יותר שיהיה מושר באנגלית, ואולי זה מתאים יותר לאוזניים מבחוץ"), אבל גל צריכה לעבור את המשוכה של הוצאתו לשוק. "כלכלית זה קשה", היא מודה, "בכלל קשה להיות מוזיקאי בארץ. יש כל כך הרבה יוצרים טובים, וקשה לקבל מקום אם לא עובדים בזה. אני עושה הכל במימון עצמי, מהכסף שלי, ונעזרת כמה שאני יכולה בחברים מוזיקאים ובאנשים טובים בדרך".
את נעזרת באביך?
"אני חושבת לבקש ממנו לביים לי קליפ ואולי נעשה דואט ביחד. בכל אופן חשוב לי שהיצירה תהיה אני, ושאצליח לעשות הפרדה ביני והמרחב שלי לבין מה שאבא עושה".
כשהיית ילדה הוא היה בשיאו. איך היה לגדול עם אבא כזה?
"מצד אחד הוא האבא שלי ואין לי אחר, והוא דמות ציבורית שעושה דברים שכולם רואים וכולם מכירים אותו. אז כשהייתי הולכת איתו ברחוב יש ההנאות הקטנות של להרגיש חשובה, מצד שני, זה היה כל כך קשה וחודרני, שלפעמים הייתי עוזבת לו את היד ועוברת לצד השני של הרחוב".
מה את חושבת על השיר "#דובי גל" של רון נשר?
"מצחיק, אני מתה על זה למרות שזה בכלל לא קשור אליו. היוצר של השיר פנה לאבא שלי והציע לו להשתתף בקליפ, אבל בסוף יצא קליפ אנימציה. אחר כך הוא השתתף בקליפ אחר שלו, והנה - גם הוא בעסקי המוזיקה עכשיו".