האחיות לוז כובשות עוד פסגה ומופיעות עם שלמה גרוניך: "סווינג אפשר להלביש גם על ביונסה"

"אתה מכיר את הסמיילי של הוואטסאפ עם שני הלבבות בעיניים?" - שואלת יפעת זיו. "ככה הרגשנו עם שלמה". שלמה, אם לא ניחשתם, הוא שלמה גרוניך, אגדת מוזיקה מקומית. זיו מרכיבה עם שירה ז' כרמל וספיר רוזנבלט את הרכב הבנות הקסום האחיות לוז. אני תופס אותן בדרך מחזרה עם ה"אגדה" לקראת הופעתן עמו בצהרי שישי, ככוכב אורח בהשקת אלבום הבכורה שלהן בזאפה תל אביב, שם גם הוקלט בלייב אלבומן The Hazelnuts – Live!.

כשלמדתן באקדמיה למוזיקה בירושלים, חלמתן שיום יבוא ותחלקו במה עם אמנים בליגה של גרוניך ושלומי שבן?

זיו: "לא הייתה לנו היכולת ללכת עם הדמיון כל כך רחוק, ולחלום לשתף פעולה עם מוזיקאים שהערצנו שנים. פשוט התאהבנו בסגנון מסוים וזרמנו איתו, בלי לדעת לאן זה יגיע".

האחיות לוז הן הרכב שנוצר יש מאין. הכל התחיל מתרגיל באקדמיה שבו הציעה כרמל לחברותיה, זיו וטליה אמזלג (שקדמה לרוזנבלט), לבצע את "ביי מיר ביסטו שיין", שיר של ההרכב "אנדרוז סיסטרז" שחלקו ביידיש משנות ה־30, שעליו גדלה בבית. "מהופעה חד־פעמית, התגלגלנו להרכב", מעידה כרמל. "מצאנו שאת סגנון הסווינג אפשר להלביש כמעט על כל דבר, אפילו על שיר של ביונסה".

השילוב הקולי שלהן נפלא. אפשר לעצום את העיניים ולדמות ששומעים קול אחד. "המצאנו בקולות שלנו מעין סוג של כלי נגינה", הן מעירות. כשכרמל וזיו הקימו את ההרכב עם חברתן לכיתה, טליה אמזלג, זה היה מפגש לא שגרתי של שלוש זמרות אלט. כשאמזלג עזבה ורוזנבלט הגיעה, היא "משכה" למעלה והשתלבה נהדר עם "אחיותיה".

"אנחנו כמו בתזמורת ביג בנד", מביאה זיו תיאור ציורי. "נגיד שיש בה שלוש חצוצרות, המנגנות אחת מעל השנייה במרווחים מאוד קטנים, וזה נשמע כמו צליל של חצוצרה אחת. כך משתלבים הקולות שלנו, המביאים לבמה אנרגיה מתפרצת".

הן פועלות מ־2012 ואולי מתוך העצמה נשית הן עושות הכל בעצמן, תוך כדי חלוקת עבודה מסוימת ביניהן. אם כרמל אמונה על הלחנת השירים החדשים ברפרטואר, "אחיותיה" מופקדות על העיבודים. אין להן מנהל מוזיקלי, במאי, סטייליסט, יחצ"ן וכו', ולמרות זאת הכל יוצא להן בהרמוניה, "בניגוד למה שאומרים על הרכבים נשיים", הגם שלא חסרים פה ושם ויכוחים בנושאים אמנותיים.

ואף שהן פועלות בסוג של אחוות נשים, לפתע חל זעזוע בשלישייה, מהסוג שפירק לא מעט הרכבים. "חברתנו מהאקדמיה, טליה אמזלג, שמלכתחילה לא התכוונה להיות זמרת בפרונט של להקה, נפרדה מאיתנו בידידות לטובת נישואים עם בחיר לבה", מספרת כרמל. "כדי למצוא מחליפה, שוטטנו ביוטיוב עד שצדנו את ספיר, שנראתה לנו הכי מתאימה".

רוזנבלט: "פתאום קיבלתי טלפון משירה, שהציגה את עצמה כאחת מהאחיות לוז, הרכב שמאוד־מאוד הערכתי, אבל שיחקתי את המשחק. 'אה, כן, תזכירי שוב איך קוראים לך?', שאלתי את שירה בנונשלנטיות. כמובן, מצאתי שפה משותפת עם שתי ה'ישישות' בהרכב, ונוצר חיבור חברי לכל דבר. זה מין ערבוב בין אחיות, חברות ועמיתות למקצוע".

כיום שלושתן תל אביביות, אך רוזנבלט (22) במקור מהיישוב הקהילתי סריגים (ליד קריית גת), ו"אחיותיה" נולדו בירושלים, שם למדה רוזנבלט בתיכון ליד האקדמיה למוזיקה. "אני שרה מאז שאני זוכרת את עצמי", מספרת רוזנבלט ומפגינה רוח נעורים חיננית. בצבא זימרה בלהקת חיל האוויר וכיום היא מזמרת לעתים בהרכב מחוץ לשלישייה.

שירה ז' כרמל (34) מתפקדת על תקן האחות הגדולה. לדבריה, עברה גלגולים שונים עד שלפני עשור התאפסה סופית על השירה. עד אז התנסתה בפרקים של חו"ל ועברה בין אמנויות שונות, כולל מחול, תיאטרון וצילום דיגיטלי, "מה שהעשיר את העולם שלי". לצד ה"אחיות" היא נותנת את קולה בהרכב "בראס" ג'אזי של כלי נשיפה. כרמל נשואה ולדבריה, אלון, בעלה הדוקטורנט, מוזיקלי גם הוא.

זיו (29) שרה, לדבריה, מאז ומתמיד. מגיל צעיר מאוד השתתפה במקהלות, כולל "אנקור", מקהלת הנערות בהא הידיעה בירושלים, שבה שרה גם רוזנבלט, אם כי בתקופה אחרת. "בגיל הנעורים התנסיתי בתפנית - מהמוזיקה הקלאסית לכיוון הג'אז", היא מעידה על עצמה. בצבא שירתה במודיעין. לצד "האחיות", היא מעבדת להרכבים ולתזמורות. "אני אוהבת לשיר ולעבד באותה מידה", אומרת זיו. "אבל אין שום דבר שדומה לחוויה של הופעה על במה".

טרם הצטרפותה של רוזנבלט להרכב, הייתה ל"אחיות" נסיעה חלומית לניו אורלינס, שם רוזנבלט ביקרה, במקרה, שנה לפניהן באורח עצמאי. אאוט אוף דה בלו הן קיבלו שם לפתע מייל מאחת ששמה קיילה טיטוס (זה אמיתי!), נכדתה של ווט בוסוול, מהרכב "האחיות בוסוול", שפעל בעבר בניו אורלינס.

זיו: "היא פשוט מצאה אותנו ברשת והבחינה שאנחנו מבצעות, בין השאר, משירי ההרכב של סבתה. אז היא הזמינה אותנו להשתתף בפסטיבל בינלאומי, שנערך בעיר הולדתן, לציון 100 שנה להולדת סבתה המנוחה. החוויה שהכי נצרבה לי שם זו מיסה בתפילת יום ראשון בכנסייה בפטיסטית עם מקהלת גוספל וסולנים. היה משהו עוצמתי ומרגש בשירה שלהם יחד. שם נפתחה לי איזו צ'קרה במפגש הראשון שלי עם גוספל".

כרמל: "מדהים עד כמה ניו אורלינס ספוגה כולה מוזיקה. מכל פינה שומעים מוזיקה. פה ושם עלינו לשיר במועדונים. מאוד התפעלנו מהתהלוכות שצעדו ורקדו ברחובות עם מוזיקה".

ההרכב שילווה אותן בזאפה כולל את דותן כהן (גיטרה), עילם פרידלנדר (קונטרבס), אלי פרמינגר (חצוצרה) ויונתן רוזן (תופים), שמנגן לעתים גם על קרש כביסה. כלומר, יש לצדן כלי נשיפה אחד, אך אפשר להיכנס ליוטיוב ולהתמוגג מהופעתן עם ההרכב הנשפני "מארש דונדורמה", לרבות "ג'ורג'יה, אלבמה, מיסיסיפי", שיר שנעמי שמר כתבה ל"גשר הירקון".

אחרי שהופיעו בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל, צפויה להן ב־8 ביולי הופעה בפסטיבל הג'אז היוקרתי של מרסיי, בדרום צרפת. אבל כעת שלמה גרוניך על הפרק מבחינתן. "גדלנו עליו", הן אומרות בדריכות.

"מבלוז, מתחרז עם אנדרוז, מתקשר לאגוז לוז ועוד ועוד".