"את ילדותי ביליתי על סקייטבורד ברחובות ובחוף הים. בגיל 14 הגיטרה החליפה את הסקייטבורד", מתמצת אורי בראונר כנרות, יליד הרצליה, את קיצור תולדותיו. "מאז היא איתי. אחרי הלימודים בתיכון תלמה ילין, מצאתי את עצמי מנגן יותר ויותר עם אנשים מוכשרים ומדהימים. בגיל 23 הקמתי את להקת בום פם. במקביל הצטרפתי לבלקן ביט בוקס. לפני שלוש שנים הוקמה להקת־העל אוזו בזוקה".
מה זה אוזו בזוקה?
"אוזו בזוקה הוא סוג של שיקוי אלכוהולי עשוי מאוזו, שהשרו בו מסטיק בזוקה. התוצאה מרחיבה את התודעה".
מה משמעות המילה "סימום", שם האלבום של אוזו בזוקה?
"הסימום הוא רוח חמה ויבשה שנושבת בקיץ ממדבר סהרה ומחצי האי ערב לים התיכון. 'סימום' הוקלט בקיץ 2015 באולפן שלי בדרום תל אביב. האלבום מציג את השילוב הממכר והאהוב בין מזרח ומערב, ריפים מחוספסים של גיטרות, מרבדי סינטיסייזרים חלומיים וסלסולים מזרח תיכוניים".
ממלאים אולמות בברלין
האמת היא שקשה היה להישאר אדישים לאוזו בזוקה, פרויקט הסולו הראשון של בראונר כנרות - בשת"פ הקלידנית דני עבר הדני, הבסיסט אדם שפלן והמתופף עירא רביב – שהיה, עם יציאתו, לאחד האלבומים המדוברים של השנה. הסינגלים I Got You ו־Desert Love לוו בקליפים מרהיבים ושודרו בהתלהבות ברדיו. גם ההופעה שלהם כבשה אולמות ובמות בפסטיבלים בארץ ובעולם, אלבומם הצליח בארץ, בגרמניה וביפן, גרסת הוויניל אזלה במהירות הבזוקה, והופעת ההשקה בברלין הייתה סולד אאוט.
מה שהחל כפרויקט סולו הפך ללהקה, והאלבום השני מציג את אוזו בזוקה כהרכב מלוכד ובועט שמגיע משויף ומלוטש, אחרי שעשה קפיצת מדרגה רצינית. אין ספק, אוזו בזוקה מציבה את בראונר כנרות בעמדת ציר מרכזי במוזיקה המקומית, כסולן בום פם, חבר בבלקן ביט בוקס וכמובן "אביר החופש ובת גלים": דואט בלתי נשכח עם קרולינה.
איך מצליחים להגיע לקהל בהודו ובאירופה? איך ממלאים אולם בברלין?
"אין לי ממש תשובה לזה. זאת העבודה שלי. אני עושה את זה כבר הרבה שנים, משתדל להיות טוב ולרגש אנשים. על הדרך זה גם סוג של פרנסה. התמזל מזלנו והעולם גדול – יש מטוסים ואינטרנט, ככה שקל יותר להגיע לקהלים בעולם כולו".
לאחרונה נבחרתם כלהקה הישראלית שתשתתף בפסטיבל זיגט בבודפשט. איך זה קרה?
"אני לא מסתכל על זה כעל זכייה כלשהי על פני להקות אחרות, או כהזדמנות שנפלה בחיקי. מה שצריך לקרות קורה. הופענו מול אחד המארגנים של הפסטיבל ב'שואו קייס' שהתרחש אי שם בקריית אונו. נתנו לו דיסק וזהו. הונגריה היא בהחלט יעד נחשק וזיגט הוא ללא ספק אחד הפסטיבלים החשובים. אין שאלה, ברור שזה נפלא, אבל מצד שני – זה מה שאנחנו עושים, לשם אנחנו מכוונים, וכשזה קורה, זה פשוט מרגיש נכון".