יום הולדתה של המלכה מדונה, ב-16 באוגוסט, הוא גם יום פטירתו של מלך אחר, אלביס פרסלי, שאת מחיר התהילה שילם במותו, כבר בגיל 42. מייקל ג'קסון ו-וויטני יוסטון לא עמדו בעומס, איימי ווינהאוס לא הספיקה אפילו להגיע אל האלבום השלישי, והנה, מדונה כבר חוגגת 33 שנות קריירה, 4 ילדים, 2 בעלים, ואפילו לא ביקור אחד במוסד גמילה.
בעולם התהילה התובעני מדובר בהישג יוצא דופן. אז נכון, בגיל 58 היא כבר לא מביאה איזו בשורה מוזיקלית גדולה, גם לא ממש מכתיבה אופנה, ואפילו לא מרגיזה את האפיפיור. אלא שאת כל הדברים האלו, היא כבר עשתה ובגדול, בתקופה שמרנית הרבה יותר, נגישה פחות, וראשונית מאוד. לפני 3 חודשים סיימה הזמרת סיבוב הופעות גדול (rebel heart), ואצל מדונה כמו אצל מדונה, גם זו הייתה הפקה ענקית תחת לוח זמנים תובעני, כזה שגם בגיל 20, לא פשוט לעמוד בו.
לאחרונה נפוצו מספר שמועות על מריבות בבית, בעיות עם הבן, ויותר מידי אלכוהול על הבמה, אבל בעיקר הרבה תלונות, הקוראות למדונה להתנהג בהתאם לגילה. ובכן, מדונה מעולם לא התנהגה "בהתאם" למשהו או למישהו, וכנראה שגם לא תתחיל לעשות זאת עכשיו.
הצלחתה של מדונה, תמיד נקשרה בראשוניות ובמקוריות, והשפעותיה ניכרות גם היום, לא רק בתעשיית הפופ הנוכחית אלא גם באופנה, ואפילו בפיתוח הרעיון הפמיניסטי. אולי דווקא משום כך, נדמה כי האמנית הגדולה, שהמציאה את עצמה כל כך הרבה פעמים - מוזיקלית ותדמיתית, לא באמת צריכה או יכולה להתאים עצמה למתרחש בתעשייה כיום.
נדמה כי המתנה הכי גדולה שמדונה בת ה-58 יכולה להעניק לעצמה, היא את מדונה בת ה-25, שתזכיר לה כי סוד הצלחתה טמון בנאמנות שלה לעצמה ולחשקיה האמיתיים. עד שזה יקרה, אם זה בכלל יקרה, כדאי לזכור שאחרי 33 שנות קריירה, 15 אלבומי אולפן, פרסים מכובדים, שיאי גינס, עשרות להיטים ומקומות ראשונים, מדונה לא באמת צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד, או להצדיק את קיומה ככוכבת בלתי מעורערת. מזל טוב מדונה.