עוד לפני שאושפזה בבית החולים, כשמדינה שלמה דאגה לה, הגיעה הזמרת ריטה לתוכנית "אלבומי המופת" של "רדיו ללא הפסקה 103FM" וחזרה בה אל אלבומה השני "ימי התום" שיצא בשנת 1988 וכלל להיטים רבים, כמו "בוא", "חיה לי מיום ליום", "עטוף ברחמים", "חברה", "הנסיכה והרוח" ושיר הנושא "ימי התום". ריטה לא חסכה במחמאות מרמי קלינשטיין, אז בעלה וכיום הגרוש שלה. "לרמי יש תפקיד מאוד מאוד גדול באלבום הזה ובכלל באלבומים שלי", אמרה, "לפחות 50-60 אחוזים זה שלו ובזכותו, אז לא פייר שאני מספרת על זה לבד".



בתוכנית חשפה ריטה הקלטה נדירה של קלינשטיין ויהודה פוליקר, בה הם מתועדים בעבודה על הסקיצה לשיר "הנסיכה והרוח", שהלחין פוליקר. את ההקלטה יצרו כדי להעביר אותה למשורר והפזמונאי עלי מוהר ז"ל, שכתב את המילים. "פוליקר היה אצלנו בסלון עם בוזוקי או גיטרה והשמיע לנו לחן, שר לנו אותו", נזכרה ריטה. "זה היה קסום, אחר כל כך מכל מה שהתעסקנו אתו עד אז.





היה לזה ניחוח אחר, אוריינטאלי. אמרתי שאני ממש רוצה אותו. רמי ופוליקר, שני ענקים, עבדו על הגרוב של השיר והקליטו הקלטה כדי לשלוח אותה לעלי מוהר ז"ל שיכתוב מילים ללחן המדהים של יהודה. כשבאנו אל עלי הביתה הוא אמר 'חשבתי על נסיכה שחוטפים אותה הטורקים, אבל את (ריטה) לא הנסיכה, את תהיי הרוח. מצפים שאת תהיי הנסיכה, אבל את תהיי הרוח'. וכל פעם שאני שרה את המשפט 'אז מן המזרח אני הופעתי ויצאתי במעוף ובמחול', אני זוכרת שעלי אומר לי 'את לא הנסיכה, את תהיי הרוח, את תבואי משום מקום'".



בקולות הרקע לשיר הצטרף גידי גוב לפוליקר, קלינשטיין, ריטה והמתופף אלון הילל. "חתיכת זמרים ואני עוד מנצחת עליהם שם באולפן, זה היה מדהים", סיפרה ריטה. "גידי היה חבר שלנו. ביקשנו שיבוא לעשות קולות. היום כשאני שומעת את 'הנסיכה והרוח' השיר הוא עושה את זה, זו חגיגה משוגעת, ואני תמיד מאוד ביקורתית. יכול להיות שיהיו שירים שאני אחשוב שאפשר היה לעשות יותר טוב, אבל לא אלה. הם עמדו במבחן הזמן. יש שני שירים הייתי שרה אחרת, אולי את 'לבכות'".



את האלבום פותח השיר "בוא", שנכנס אליו ברגע האחרון. "עשינו כמה חודשים של חזרות על השירים בחדר החזרות והיינו כבר אמורים להיכנס בבוקר לאולפן ולהקליט את כל האלבום", סיפרה ריטה. "רמי חזר אחרי החזרות ואמר שהוא מרגיש שחסר איזשהו שיר קצבי, משהו אחר. בבוקר היינו צריכים להתחיל הקלטות והוא נכנס בלילה שלפני ויצא עם 'בוא'. זה השיר שפותח את האלבום ובשנים האחרונות הוא סוגר את ההופעות שלי, שיר קצבי מדהים.



"אני מאוד אוהבת את הקאבר שעברי לידר עשה לו. בכלל, אני מאוד אוהבת שמבצעים שירים שלי. אני אוהבת את עברי ולדעתי אני חייבת לו יותר ממה שהוא חייב לי, כי הוא הפיק לי את האלבום והמופע 'רמזים'. בשבילי יש בשיר מסר במשפט 'עד מתי נמשיך לברוח למשחקים של כוח' ואני מוסיפה 'משחקים מטופשים של כוח'. אנחנו צריכים ללמוד לפתור את הדברים עם חמלה ואהבה. את הכל. גם בינינו לבינינו. בשורה 'אשלח בך אש חמה' יש רגע שאני לוקחת מעצמי את כל האהבה, התשוקה, החום והחמלה ואני רוצה לפתוח ידיים ולחבק את כולם".





את השיר "חיה לי מיום ליום" הקליטה ריטה פעמיים. גרסת האלבום "ימי התום" היא הקצבית יותר, אך עם השנים הפכה פופולרית יותר דווקא הגרסה


השקטה, שהוקלטה בהופעה חיה ונכנסה לאלבום "תחנות בזמן". "אני לא יודעת איזו גרסה אני יותר אוהבת", אמרה, "לכל אחת יש את הקסם שלה. הגעתי אל 'חיה לי מיום ליום' מבלי להכיר את הגרסה המוקדמת של תיקי דיין. פגשתי אז חברה מהכיתה ב'בית צבי', שאחרי שלוש שנים סיפרה על חייה.



"לעומתי, שהייתי עם מישהו אחד מגיל 16-17 כל החיים שלי, היא חיה לבד והדהימה אותי כשסיפרה שהיא לוקחת מישהו אליה הביתה בערב רק כדי לא לישון לבד. הגבתי ב'מה? את נורמאלית?'. למחרת, בצורה מדהימה, יעקב גלעד הגיע עם שלושה טקסטים, 'חיה לי מיום ליום' של חנוך לוין ו'ימי התום' ו'רומיאו' של צרויה להב. הוא לא אמר לנו שתיקי דיין שרה את 'חיה לי מיום ליום' בלחן אחר והקריא את הטקסט, שכל כך התחבר לשיחה עם החברה מאתמול. אני אישית לא היה לי את הניסיון הזה, אבל הסיפור שלה עשה לי את העבודה שאבין על מה הטקסט מדבר".



"היו על השיר הזה ("חיה לי מיום ליום") ביקורות גם לא כל כך נחמדות", מבהירה ריטה. "אז לא ידעתי מה יהיה אתו בהמשך. אין דרך לדעת את הדברים האלה. מה שיפה בלהיות צעיר זה שאתה חסר פחד, חסר ניסיון, חסר מחשבות ולכן חסר עכבות. אתה לא יודע שום דבר ופשוט עושה. מה שכן הפחיד זה שאמרו לי שאחרי האלבום הראשון, האלבום השני הוא מה שיביא אותי ימינה או שמאלה וזה היה נראה לי למוות או לחיים. מאוד מפחיד. אבל עבדנו על מה שאהבנו. אחרי האלבום הראשון היו ציפיות, אבל פשוט עבדנו. כל העניין היה כל כך פורה".



את מילות השיר "עטוף ברחמים" כתב אהוד בנאי. "קראנו ללחן הזה 'סטיבי' וחשבנו למי לתת אותו", שחזרה ריטה. "התקשרנו לאהוד בנאי ושלחנו לו את הלחן. אחרי כמה ימים הוא התקשר בטלפון והכתיב לנו את המילים. 'אור כחול כהה, זה עוטף אותך ברחמים / צף, אתה הוזה, מרחף בעולמות גבוהים...'. בשנייה הראשונה היה ברור שזה שלמות. שלמות, איך הכל ישב בעומקים ובמקצב ובנגינה.



"אני יודעת שמאז שיגעו לאהוד את השכל שיכתוב טקסטים והוא עשה חוק שיותר הוא לא כותב לאף אחד, כי הטריפו אותו. זה באמת טקסט חד-פעמי. יש פרופסור, אשר בשירי, מיילד, שיילד אלפי תינוקות. הוא סיפר לי שבכל לידה, במשך עשרים ושמונה שנים שהוא עושה, מיילד, השיר הזה מוציא לעולם את התינוקות. איזו זכות זו ללוות החוצה את הנשמות האלה אל העולם".



"על הגשת השיר הוסיפה: "זה רק רגש, לא משהו תבוני. אני שרה. אני מרגישה את השיר. יש שירים שבהם זה תבוני, למשל ב'עבד של הזמן' זה לגמרי היה משחק. הבאתי את כל 'בית צבי' לתוך השיר והיה מאוד משחקי. ב'עטוף ברחמים' מה שעובד זה השילוב של מילים, לחן, עיבוד והגשה. כשמתחילה הפתיחה של השיר בהופעות, אני רואה את הנגנים שלי, הכל מתרחב להם, הם גדלו על השיר הזה". על שיר הנושא "ימי התום" הוסיפה: "בהופעות אני לא צריכה לשיר אותו. הקהל שר. אני מקשיבה להם".