שנתיים אחרי ששחררה אלבום בכורה הקרוי על שמה, הוציאה לאחרונה נסרין קדרי (30) אלבום שני, "בנאדיק" (קוראת לך), והיא ממשיכה לדהור קדימה בפול גז ומופיעה איפה שרק אפשר. קולה העמוק והמנסר הגיע גם מעבר לים, עם הופעות לצדו של דודו טסה והכוויתים, בפסטיבל La Folle Journée - מהפסטיבלים הגדולים בעולם למוזיקה קלאסית מערבית בצרפת - כמו גם בפסטיבל "זיגט" בהונגריה ופסטיבל "וומקס" בספרד.
"בנאדיק" - פיוז'ן ערבי־מערבי בניחוח רב־תרבותי, מכיל כמה שיתופי פעולה מסקרנים עם דקלה, דודו טסה והראל סקעת. חוץ מהשירים בעברית, מבצעת קדרי כמה יצירות בשפת אמה, כולל מחרוזת ערבית ("ביני ובינכ", "ליה תישקי", "כולו עאלם", "חלווין", "לכתב ע אווראק אלשג'ר") שנמשכת 14 דקות, ודואט עם הראפר אבי מסיקה לקלאסיקה ערבית בטוויסט עכשווי.
את שרה בערבית ובעברית. איך את מגדירה את עצמך?
"אני שרה בדיוק כמו שאני מדברת. אני יכולה לדבר עם אמא שלי בערבית, ומדי פעם ייכנסו מילים בעברית. זה הדיבור שלי. ככה גם השירים שלי - 'אנא בחיבאק' ו'חייאתי', שחצי מהפזמון שלהם בערבית. זאת השפה שלי, עברית־ערבית. אין לי הגדרה. זה הדבר שאני הכי לא רוצה. אל תשימו לי הגדרה. תנו לי להרגיש חופשייה ומאושרת, וככה כל אחד יכול להתחבר למה שבא לו. אין הגדרה חד משמעית. אני שרה לכולם. אני באה לשמח אנשים. ואני מודה כל יום שקיבלתי את הכלים לעשות את זה".
איך הביקורת מהמשפחה, מהחברים שגדלת איתם?
"בתחילת הדרך הביקורת של המשפחה לא הייתה תומכת במיוחד. עם הזמן הם הבינו שזו אני וזה מה שאני רוצה ואוהבת לעשות. אז היום הם מאוד גאים ותומכים בי, ומגיעים מדי פעם להופעות שלי, ואין דבר יותר מרגש מזה. בהופעה האחרונה שלי ברדינג 3, הקדשתי שיר לאמא שלי שהייתה איתי על הבמה, ואין דבר מרגש מזה. בקושי הצלחתי לשיר. שתינו בכינו ומבחינתי זאת הייתה נקודת שיא בקריירה. לא הייתי מסוגלת לעצור את הדמעות. בנוגע לחברים שלי, הם תמיד תמכו במי ובמה שרציתי לעשות".
לצד המוזיקה מטפחת קדרי גם קריירת משחק, ובימים אלו היא בחזרות קדחתניות לשני מחזות זמר במקביל: "סוליקא" - בבימויו של אורי פסטר - כחלק מ"חג המחזמר", ו"צליל מיתר" - מחזמר משירי אייל גולן, שכתב ומביים מאור זגורי. "יש לי חלום לשחק מאז שהייתי ילדה", היא אומרת. "זה נמצא בתוכי עמוק גם בשירה. כשאני מופיעה, אני בעצם משחקת, וכל כולי בתוך השיר. לכן למדתי משחק אצל יורם לוינשטיין, וכל הזמן חיפשתי את ההזדמנות לקחת את זה צעד אחד קדימה. ההצעה שקיבלתי מאורי פסטר הגיעה אלי בדיוק בזמן".
איך משפיע עלייך המצב הפוליטי?
"אני מאוד משתדלת לא לתת למצבים פוליטיים להשפיע עלי. קורים הרבה דברים במדינה שלנו, וכל הזמן יש חדשות. אני כאן כדי לעשות מוזיקה ולהביא קצת שפיות לאזור המשוגע הזה. היו מצבים שחששתי מתגובת הקהל. במלחמת צוק איתן, לדוגמה, חששנו שלא יגיע קהל להופעה שהייתה לי במועדון בתל אביב. כשהגעתי למקום, הייתי בהלם שהמקום מלא וההופעה התקיימה כרגיל. זה לא משהו שהוא בשליטה שלי. כואב לי כשאני שומעת חדשות רעות ועל המצב הפוליטי במדינה, אז אני מנסה לתת רק חום ואהבה לכולם. אני מאמינה ששלום קורה בין אנשים. במציאות שבה אני חיה, יש כבר שלום. כל שאר המריבות זה בין הפוליטיקאים".
בפעם האחרונה שדיברנו הייתה לך זוגיות עם בחור יהודי. איפה את נמצאת היום בחיי האהבה?
"נכון לעכשיו אני פנויה לקשר. אבל האמת, לא ממש מחפשת. הקריירה תופסת לי 25 שעות ביממה. אין מקום לגבר חדש בחיי. יהיה לזה זמן. הלב לא שואל שאלות. הוא מפתיע".