היוצר והזמר יהודה פוליקר חוגג היום את יום הולדתו ה-66. שי גולדשטיין, אורי גוטליב ולאה לב מתוכנית הבוקר של "103FM", התקשרו אליו הבוקר כדי לברר אותו לרגל היום המיוחד. פוליקר ענה לשיחה רק אחרי שגולדשטיין השאיר לו הודעה במענה הקולי. יהודה פוליקר: "מי זה?"
לאה: "אינעל העולם".
גוטליב: "איזה שיטה".
שי: "יהודה מה העניינים".
יהודה פוליקר: "נו, זאת השיטה, מה אתה לא יודע?"
שי: "זה יהודה פוליקר. מתקשרים ואומרים לו 'יהודה תענה' והוא עונה".
לאה: "אני בשוק, אני בשוק ממה שקרה עכשיו".
שי: "יהודה אנחנו בשידור, מה העניינים?"
יהודה פוליקר: "בוקר טוב לכם".
שי: "יהודה, יש לך היום יום הולדת!"
גוטליב: "מזל טוב, יהודה, מזל טוב".
לאה: "יש לך מענה קולי כמו בסרטים".
יהודה פוליקר: "יש לי יום הולדת. נו, עוד שנה עברה".
לאה: "מזל טוב, המון מזל טוב.עד 120 תמשיך ליצור ולייצר, אוהבם אותך, איזה כיף".
גוטליב: "נכון אתה אחלה גבר".
יהודה פוליקר: "תודה רבה מתוקים".
לאה: "אני לא מאמינה. פאקינג יהודה פוליקר, דבר ראשון. דבר שני, אנחנו, אשכרה, אתה עשית פה פה טריק מטורף".
שי: "זה לא טריק".
לאה: "אבל זה היה כאילו מענה קולי, אני בשוק".
יהודה פוליקר: "זה ברור, זאת השיטה לסנן את מי שלא רוצים לדבר אתו".
לאה: "אני יודעת".
שי: "גברת, אני מכיר את יהודה...יהודה אפשר לספר שעשית עלי בייביסיטר?"
יהודה פוליקר: "נו, בטח, אתה מספר את זה כבר שנים".
גוטליב: "שנים, הוא רץ עם זה, הוא רץ עם זה בהופעות כבר. הוא על הגב שלך, יהודה, תשחרר אותו, תגיד שדי, זה לא קרה ויאללה תשחררו את זה".
שי: "זה קרה, זה קרה, הוא זוכר".
יהודה פוליקר: "לא, בכיף, מה".
גוטליב: "יהודה, איך אתה חוגג? יאסו יהודה. איך אתה חוגג? אחלה יהודה".
יהודה פוליקר: "אני חוגג, אני יודע? אני עובד".
גוטליב: "אתה עובד?"
יהודה פוליקר: "גם בימים כאלה. בחורף, בדרך כלל כשקר אז אני מסתגר בביתי".
שי: "מדליק מזגן, גרביים עבות, אני זוכר".
יהודה פוליקר: "מדליק חימום, גרביים עבות, החתולה מייללת והעבודה".
גוטליב: "יש הופעה? יש עניינים?"
יהודה פוליקר: "יש הופעה בסילבסטר".
שי: "מה, יש מלא, יש לך עכשיו סדרת הופעות. בסילבסטר אתה בבארבי".
יהודה פוליקר: "בבארבי, אתם באים?"
שי: "בטח".
גוטליב: "וואוו, נראה לי שכן".
לאה: "אני עם המשפחה, אבל כל יום אחר באמת בכיף".
יהודה פוליקר: "למה לא, בכיף".
גוטליב: "למה, בגלל שאת רוסיה?"
לאה: "כן".
שי: "הרוסים הם לא יכולים לצאת בסילבסטר".
גוטליב: "בן 66, מה אתה מאחל לעצמך ככה לשנה הזאתי?"
יהודה פוליקר: "שיהיה לנו שקט פה ושיהיה טוב, אני יודע. שלא יהיו מלחמות ושלא יהיה בלגן".
גוטליב: "אני מאחל לך שתמשיך לשמח מלא מלא אנשים כמו שאתה עושה".
שי: "אני חייב להגיד, ראיתי את יהודה בקיסריה ומי שלא ראה את יהודה בקיסריה, גם במקומות אחרים, אבל בקיסריה, שלוש שעות, אתה בוכה, אתה צוחק, אתה רוקד. זה המופע, באמת, והייתי גם בלא מעט מופעים".
גוטליב: "אתה צוחק? מה, אתה צוחק?"
שי: "כן, יהודה גם מצחיק".
גוטליב: "מה, יהודה אתה גם מצחיק?"
יהודה פוליקר: "כן, יש לי גם את הצד הזה שלא מכירים".
לאה: "יש לו פאנצ'ים שהוא מכין".
שי: "זה המופע הכי טוב שהייתי בו מזה שנים ארוכות, ארוכות, ארוכות".
גוטליב: "אשכרה".
יהודה פוליקר: "יו, איזה כיף. אני לא רוצה להשמין, די, אנחנו צריכים לרזות עכשיו".
שי: "כמה ירדת עד היום כבר?"
יהודה פוליקר: "אני אפס אנד דאונס, אני עולה ויורד. הייתי כמעט 140 ק"ג וירדתי ל-100 ק"ג ועכשיו אני 106".
שי: "וואלה".
גוטליב: "106, פחות סופגניות אני אומר".
יהודה פוליקר: "אני הולך כל בוקר עם המקלות הנורדיים. אני שומר על עצמי".
שי: "כן, אתה רואה אותו הולך עם מקלות כאלה".
יהודה פוליקר: "מה, זה חבל על הזמן".
גוטליב: "בואנ'ה, אני צריך לנסות את זה".
יהודה פוליקר: "תנסה את זה, זה מחזק את השרירים, שרירי הידיים ותמיכה לרגליים".
שי: "יהודה, שיהיה במזל טוב, אנחנו באמת אוהבים אותך, אהבת נפש. בר מוסר ד"ש".
יהודה פוליקר: "תודה רבה לכם גם, ד"ש לכולם ובריאות לכולם".