"כשהייתי ילד בן 10, ניגנתי על פסנתר וחלמתי להיות מלחין קלאסי. ואז בגיל 14 נכנסו לי, מה שנקרא, הורמונים למשוואה: חבר'ה, בחורות והענקת משמעות לחיי. בקריית אתא, שהייתה מלאה בכוחות מנוגדים - כלומר בערסים - הייתי חייב לגבש לעצמי זהות". הדובר: השחקן פיני טבגר (38), שבסוף השבוע יגיע לקצו פרויקט ההדסטארט שלו לגיוס כסף למימון אלבומו הראשון, שאדם בן אמיתי מפיק מוזיקלית. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, גייס טבגר 35,664 שקלים, מתוך 40,000 המיוחלים.
האמת היא שלא מדובר כאן בשחקן שהחליט פתאום לעשות סוויץ' או להוכיח לכולם שהוא גם מוזיקאי. מדובר במשהו שהולך איתו מגיל ילדות בקריות, הרבה לפני שהחליט ללמוד משחק. אלא שרגע אחרי שסיים תיכון, חתך הכל והלך ללמוד משחק בסטודיו ניסן נתיב בתל אביב. "יכולתי באותה מידה לאמץ לעצמי קריירה של מוזיקאי", הוא אומר.
זוכר את רגע נקודת המפנה?
"הרגשתי שהמוזיקה שואבת אותי פנימה, למקומות קצת מלנכוליים, והוציאה ממני את דמות הסוליסט שיושב לבד עם הגיטרה וכותב שירים לעצמו. אני דווקא רציתי להיות בחברת אנשים, והכיוון של הדרמה לקח אותי לשם, תוך כדי שהגעתי גם למקום טיפולי כזה, שבו ממש פרקתי את כל המטענים הנפשיים שהיו לי, דרך אינטראקציה עם הסביבה".
אז למה החלטת דווקא עכשיו להקליט שירים?
"מגיל 16 לא מפסיקים לשאול אותי: 'נו, מה אתך?'; 'בסוף תוציא אלבום?'; 'מתי יהיה לך שיר ברדיו?' אני תמיד הנהנתי ואמרתי: 'כן, עוד מעט, עוד מעט', אבל זה לא הגיע לכדי מימוש. בעיקר כי לא הייתי פנוי לזה בכל מאת האחוזים, מאחר שלצד המשחק, הלכתי גם ללמוד קולנוע באוניברסיטת תל אביב. אולי גם לא הרגשתי מספיק בשל מבחינת הכתיבה שלי. עם זה, אף פעם לא הפסקתי לכתוב שירים".
טבגר אכן לא נטש לרגע את עולם המוזיקה, ואפילו פרץ אתו לתודעה בסדרה "השיר שלנו". אגב, את האודישן לסדרה הנ"ל עבר עם "תותים" של יונה וולך ללחן שכתב בגיל 18. ב־2012, כשהשתתף בסרטו של יוני זיכהולץ "יותר איטי מלב", הוא אף שר יחד עם הזמרת שרה סיני את "העיר הלבנה", שיר הנושא של הסרט.
בד בבד לקריירת המשחק שלו ("אדמה משוגעת", "איים אבודים" ועוד ועוד), הוא נדד ברחבי המדינה עם גיטרה ושירים שכתב לאורך השנים. "הכל רועד", שיר הבכורה מתוך אלבומו הצפוי שיקרא באותו שם, יצא ממש בתחילת פרויקט ההדסטרט שפתח, ומלווה אותו קליפ שביים בעצמו.
בין הצ'ופרים שטבגר מציע לתומכיו: עותקים מאלבומו הצפוי, כרטיסים להופעותיו, שיעורי משחק, שיעורי עריכת תסריט, בימוי קליפ ועותק נדיר של אלבום הזהב שקיבל ב־2005 ובו מיטב להיטי "השיר שלנו". "אני ממש לא מתלהב למסור אותו. לכן נקבתי בסכום שרק אספן מטורף יוכל לעמוד בו", מסביר טבגר.
באלבום יהיו קטעי ספוקן וורד, נכון?
"נכון. זה נובע מאהבתי לשירים של סרז' גינזבורג, לאונרד כהן, אפילו עמיר לב: כותבים וזמרים שאני מאוד מחובר לאמנות שלהם. הקול העמוק שלהם מחבר אותי אינטואיטיבית להיותי שחקן".
למה בחרת דווקא ב"הכל רועד" כשיר הבכורה שלך?
"הוא מאוד ייחודי בעיני. הוא מעלה באנשים חיוך ומחשבה, וגם קשור לתקופה שבה הושפעתי משאנסונים. רציתי שאנשים יזהו אותי, לפני הכל, דרך הקול שלי וידעו שזה אני. השירים הבאים יהיו די שונים ממנו. חוץ מזה, הטקסטים לאלבום נכתבו בששת השנים האחרונות, ו'הכל רועד' הוא בעל ההיסטוריה הכי ארוכה שקשורה אלי בשנים הללו. מופיע בו המשפט הראשון שכתבתי: 'תקנה לי סנדוויץ', קח אותי לאכול', שמישהי אמרה לי כשהייתי רווק תל אביבי מצוי. זה שיר שמייצג עבורי את החיפוש אחרי חום פשוט. מצד שני, יש בו ציניות מרירה. בסופו של דבר, לקראת ההקלטה, זוגתי סמדר הירש, עזרה לי לשכתב את השיר, והמשפט האחרון בו: 'תעשה לי ילד', התווסף ומהווה את הפואנטה לעניין".