הזמרת לירז צ'רכי התראיינה בתכנית של איריס קול ב- FM103 על האלבום החדש שלה, שכולו בשפה הפרסית. "הכול קרה בסנכרון מושלם. חרשתי על המסע הפרסי שלי כבר עשור. השיר הראשון יצא לפני כשנה. בדיוק במקום שפגשתי את הנשיות שלי עם עצמי הקרובה", סיפרה צ'רכי. "ברגע שחקרתי את שורשי והעמקתי, הבנתי שאני צריכה ללכת על זה עד הסוף. לבסוף הוצאתי אותם דרך המוזיקה. באלבום הזה יש אמירה נשית ועוצמתית מאד גדולה".

על השינוי בסגנון המוזיקה ובשפה: "אני אמרתי לעצמי שהשתגעתי. יצאתי ברחובות לוס אנג'לס ואמרתי לעצמי 'תגידי את נורמלית? יש פה סוכנים ואנשי יח"צ שרוצים להפוך אותך למשהו בהוליווד'. מצאתי את עצמי אוגרת מוזיקה כמו איזה די. ג'י. הבאתי מזוודות של דיסקים. לדעתי אני נורמלית, כי לא יכולתי להתקדם בתור אמנית בלי הדבר הזה".

כאשר נשאלה על השיר 'אל תגיד לי שאתה אוהב אותי' בפרסית, השיבה לירז: "בחרנו שהוא יפתח את האלבום כי זה השיר הראשון שהקלטנו. הרעיון שלי היה להביא את השירים האלה של זמרות טרום מהפכה. זיהיתי בקול שלהן משהו חוצה דרך, אמיץ ונועז. כל העבודה עם מפיק האלבום היה להביא את הכלים האותנטיים יחד עם ביטים אלקטרוניים לשפה של היום. שכבות של מי שאני היום. ישראלית שחיה בבית ממוצא איראני, שנסעה בעולם והביאה מוזיקה חזרה לישראל. את כל השכבות של הישן והחדש לאמונה בעבר ובעתיד".    

 "זה הכול קונספירציות של הפוליטיקה"

על פניות מאיראנים מרחבי העולם סיפרה: "הרבה שלחו לי שאהיה אמיצה ואמשיך לשיר משום שלנשים איראניות אסור לשיר. הן יודעות לחלוטין שאני ישראלית ועדיין אומרות לי שהן אוהבות אותי. הן כותבות שהן יודעות שישראל אוהבת את איראן ואיראנים אוהבים את ישראל. זה הכול קונספירציות של הפוליטיקה, זה לא קשור לאומנות. גם גברים כותבים לי על היופי במוזיקה ובבחירה של השירים. יש שפה עשירה בתוך הפרויקט של המון שכבות. גם בקהל שמגיע להופעות שלי יש המון שכבות של אנשים".

כשנשאלה היכן מתבטא מוצאה האיראני, השיבה לירז: "זה בבית לחלוטין, ההורים שלי גידלו אותי בצורה ישראלית. הם המציאו את הישראליות כשהם עלו מאיראן. הם ניסו לשרוד כאן. הורי התקדמו להיות כמה שיותר ישראלים אבל עדיין המסורת בבית הייתה מאד גדולה. בחינוך, בשפה התקשורתית ובמטבח. תום אבני, בעלי הוא חצי אלג'ירי. הילדה שלנו שרה בפרסית ומצד שני גם באנגלית ובערבית. הופתעתי שבקהל יכולים להיות פרסים מבית שאן ומנגד גם היפסטרים מתל אביב. הכול מעורבב וזה מרגש בטירוף. זה לא הגיוני שזה הגיוני".

על הריחוק ממוזיקת המיינסטרים: "אנחנו קיבוץ גלויות מדהים. אמן לא יכול להתפתח אם הוא לא נוגע בשורשים שלו. אי אפשר לזוז הלאה זה נורא פלקטי. יש סצנה רחבה של מוזיקה עולם. היא מתרחשת פה ומצליחה בעולם. היא לא במיינסטרים הישראלי. יש אמנות מדהימה במוזיקה. בסופו של דבר איפה שיש אמת מוחלטת יש שקיפות עם האמן אז כל אחד יכול להזדהות עם זה. הריחוק מהמיינסטרים משחרר. אין לזה קשר למה אנשים יגידו. נפל לי תינוק לידיים ואמרו לי לגדל אותו".

עריכה: מיכל גור