צמד המוזיקאים גיא מנטש ויהל דורון - המוכרים יותר כגיא ויהל, הכירו בגיל 12 בפנימיית הדסים בשרון, וכבר אז התחילו לנגן ביחד. אחרי שהשתחררו מהצבא, עברו לתל אביב והחלו להשתלב בתעשיית המוזיקה המקומית. הם הלחינו שירים לאמנים כמו לירן דנינו, מירי מסיקה והראל סקעת; והפיקו מוזיקלית לעילי בוטנר וילדי החוץ, מרינה מקסימיליאן, דוד ד'אור, יובל דיין ועוד.
בימים אלה הם עובדים על אלבום רביעי שיראה אור בקרוב, מתוכו השתחרר "השמש תזרח": סינגל ראשון שהפך להיט בן־לילה וצעד במקום הראשון במצעד גלגלצ במשך יותר מארבעה שבועות ברצף.
ב־2011 הם הוציאו אלבום ראשון באנגלית, RevelDay. באותה שנה בדיוק הם השתתפו בעונה הראשונה של "דה וויס" בהנחיית המנטור אביב גפן. ב־2013 הוציאו אלבום ראשון ("גיא ויהל") בעברית, בהפקת עופר מאירי ("מטרופולין"). באותה השנה זכו גם בפרס אקו"ם בקטגוריית תגלית השנה. באלבום להיטים רבים, ובהם "רצים באוויר", "תראי אני אוהב", "להציל אותי", "היא לא רוצה לחזור ו"שעות של אמת". ב־2015 הוציאו את אלבומם השני בעברית, "שמיים בוערים", שגם הוא הניב להיטים כמו "בא לי לדבר", "מרוב אושר" ו"שמיים בוערים".
עדיין משמחים אתכם להיטים חדשים כמו "השמש תזרח", או שבאיזשהו שלב זה כבר הופך למובן מאליו?
מנטש: "שום דבר בחיים לא מובן מאליו, בוודאי לא כשמדובר במוזיקה. מאוד משמח אותנו ששיר שחי רק אצלנו כל כך הרבה זמן יוצא לעולם, מתקבל באהבה גדולה אצל הקהל שלנו וגם זוכה להשמעות ברדיו".
דורון: אולי בדברים היומיומיים הפשוטים יש לפעמים תחושה של מובן מאליו, אבל גם על זה צריך לעצור ולברך. זה מה שנקרא שגרה מבורכת".
איך מתמודדים איתה?
מנטש: "נועם רותם שר: 'כשיש לך את הכל, אפשר רק לאבד'. אם הופכים את המשפט אחרי שאיבדת את הכל, אתה יכול רק להגיד תודה על מה שיש. אנחנו מחוברים לגרסה האחרונה".
יש נוסחה לכתיבת להיטים?
מנטש: "לאף אחד אין מושג מה יצליח באמת. זאת שאלת מיליון הדולר. אולי רק מיכל וייסברג, המנהלת האישית שלנו, יודעת, ולא מגלה איך. תמיד אהבנו להיטים, וכשהתחלנו לכתוב שירים באנגלית, חיפשנו משהו המנוני בפזמונים, בסאונד ובכתיבה. בהמשך זה עבר גם לעברית, ובכלל להפקות ולדברים שאנחנו עושים. יש לנו וייב שאנחנו מחפשים בכל שיר. קצת קשה להסביר".
אתם אחד הצמדים בכלל והאמנים בפרט שהצליחו לשלב בין מקצועיות ואיכות למושג סלבריטאיות. איך עושים זאת?
דורון: "אנחנו שני ילדים שהכירו בגיל 12, וחלמו לעשות מוזיקה ולהקים להקה ואולפן. בהרבה מובנים אנחנו עדיין הילדים האלה, שמחפשים שירים שיהיה לנו כיף לכתוב ולשיר. הפרסום שנלווה להצלחה הוא דבר שפשוט קורה וקרה. במיוחד לנו, כשהחלטנו להיחשף לקהל מסיבי דרך תוכנית מוזיקה בפריים־טיים. אבל את משחק הסלבריטאיות, אם נרצה או לא, אנחנו לא יודעים לשחק".
אתם מפיקים ועובדים עם הרבה מוזיקאים. אתם לא מתפזרים יותר מדי?
דורון: "יש תקופות שבהן אנחנו עסוקים בכמה פרויקטים שונים במקביל לעבודה על הדברים שלנו. זה יכול ליצור קצת עומס, אבל אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים כבר מספיק שנים, כדי לא לתת לזה להלחיץ אותנו באמת".
שתי נשותיכם, מרינה מקסימיליאן ונעמה כהן־דורון, הן גם מוזיקאיות. אתם יוצאים - שלא לומר יוצרים - ברביעייה?
מנטש: "הפקנו יחד את 'ארמונות עשן', האלבום האחרון של אשתי מרינה, וזו יצירה משותפת לחלוטין. יהל הפיק מוזיקלית והלחין עם אשתו נעמה את ה־EP (מיני־אלבום) האחרון שלה, Walk of Freedom, מה שאומר שיש שיתוף פעולה יצירתי ברביעייה הסודית שלנו. מי יודע, אולי נעשה יום אחד מופע משותף של כולנו".