בריטני נראית פגז, הבטן שטוחה מתמיד, הישבנים שכחו את התקופה בה כוס של סטארבקס הייתה דבוקה לידה, והתלבושות המינימליסטיות נראות עליה מעולה. והיו גם מלא פאייטים. כאן בערך אפשר לסיים את הביקורת על ה"הופעה" של הזמרת. כי מעבר למראה, הרבה שירה לא הייתה אמש בפארק הירקון.
בריטני אומנם עשתה מאמצים להזיז את שפתיה – אך השירים נשמעו באופן מחשיד, אחד לאחד, כפי שהם נשמעים באלבומיה, מבלי לעשות פעולות אנושיות בסיסיות כמו, נניח, לנשום. בשביל להאזין להם בגרסה המוקלטת, לא באמת היה צורך להצטופף בחום של יולי בבריכת הזיעה של גני יהושע.
מי ששילם 345 שקלים מכספו כדי לשמוע את בריטני ספירס שרה ודאי היה מתאכזב, אך המעריצים בקהל יצאו מרוצים - "כוריאוגרפיה מדהימה, רקדנים מצוינים. כשבאים לראות את בריטני, באים בשביל השואו", אמרה אביטל כהן. "בריטני מושלמת, לא ציפיתי לפחות מזה. מי שמחפש את השירה - זו לא הכתובת", מסביר דויד מוטהדה. "היא פרפורמרית אמיתית, קיבלנו כל מה שרצינו מבריטני", מחדד בנג'מין כץ והוסיף, "ובקשר לשירה, אנחנו כבר יודעים איך היא נשמעת".
מה שאולי נראה טריוויאלי למעריצים, הוא למעשה תופעה חדשנית ודי פרדוקסלית – הופעה של זמר, שאיש לא בא אליה כדי לשמוע אותו שר. השואו – זהו ליבו של המוצר שנקרא "בריטני ספירס". ברוכים הבאים לעידן החדש - השואו החליף את המוזיקה, המוצר החליף את הזמר. הפלייבק כשלעצמו הוא לא מושג חדש בעולם המוזיקה – אך חוסר הניסיון להסוות אותו הוא הדבר המעניין בהקשר הזה. כשהכוכבת צעקה "Hello Tel Aviv", קולה הצרוד נשמע שונה מאוד מהאופן בו הוא נשמע רק שנייה לפני כן, כשהיא ביצעה את "Scream & Shout", כשהיא מסוגלת רק לצעוק ולצרוח.
אבל את בריטני אי אפשר למדוד באותם כלים בהם אנחנו מודדים את הזמרת אדל לדוגמה, שרק השבוע ביטלה שני מופעים בגלל בעיה במיתרי הקול. עבור בריטני, בעיה במיתרי הקול היא לא סיבה לגיטימית יותר לביטול הופעה, מאשר עששת.
כאילו השנה היא 1998
ההופעה עמדה בכל הסטנדרטים של מופע פופ בינלאומי: ספירס הפציעה בבגד גוף ירוק ומנצנץ, 17 דקות בלבד אחרי המועד הנקוב, בליווי להקת רקדנים מעולה, במה מהונדסת עם גרמי מדרגות מפותלים ומערכת תאורה שלא הייתה מביישת אף מופע ענק בארה"ב. הכוכבת חזרה לגזרה המוכרת שלה - כולל ריבועים בבטן, ממש כאילו השנה היא 1998 והיא מרקדת בחצר בית הספר. רק עם הרבה פחות בד, והרבה יותר פאייטים.
שזירה מוצלחת בין להיטיה המוכרים מהניינטיז כמו "Baby One More Time", "Oops!... I Did It Again", לבין השירים הפחות מוכרים כמו "Do You Wanna Come Over", כמו גם עיבודים מחודשים לכמה מהקלאסיקות, יצרו פיוז'ן מוזיקלי מרענן, שהגיע לשיאו ב-"Toxic" שזכה לגרסה שקטה, אפלה ומכושפת במיוחד.
הערב היה למעשה מופע הנעילה במסע ההופעות של הזמרת, שנמשך בשינויים כאלו ואחרים מאז שנת 2013. ספירס לא טרחה לדבר על פלאפל, כפי שעשה חודשיים לפני כן ג'סטין ביבר מעל אותה במה או ללמוד כמה מילים בעברית. את הפתעת הסיום היא ארזה בדמות מעריץ צעיר אותו היא שלפה מהקהל, הלבישה בחגורת סאדו, והעניקה לו לאפ-דאנס וכמה הצלפות לצלילי "Freakshow", מול 55 אלף איש.
הרקדנים הווירטואוזים, עכוזי הברזל של הכוכבת ובגדי הגוף המנצנצים התחברו ליצירה שהיא ממש כמו הלהיט של בריטני - "קרקס", או כמו שהיטיב לתאר אחד ממעריציה: "זה לא משנה אם היא שרה או לא – היא בריטני ספירס".