אמיר פרישר גוטמן, שיובא היום למנוחות בבית העלמית בנתניה, היה אחד מהכוכבים הגדולים של שנות התשעים בישראל, כחלק מלהקת "היי פייב", כמה שנים מוקדם, יותר היה זה הזמר אדם שכבש את המצעדים על הלהיטים "אין מוצא" ו"סוד". קווי הדמיון בין שני הזמרים לא מעטים: יצירה מוזיקלית בתחום הפופ, תהילת ענק ואלפי מעריצות, וחיים בתוך הארון בתקופה חשוכה בהרבה, ויציאה מתוקשרת מהארון. 



היום נאלץ אדם להפרד מגוטמן, וסיפר על הקשר בין השניים: "אני ואמיר לא היינו קרובים, מטבע הדברים עקב היותנו קולגות יצא לנו להכיר החל מאמצע שנות התשעים - עוד שכ'היי פייב' היו בגדר תוכנית. בהמשך היו תחנות משותפות במהלך הקריירה של שנינו, בהן נפגשנו לא מעט ואפילו הנחינו יחד תוכנית ספיישל לאילנית בערוץ 24".



"בזמן אמת, כשהוא היה חבר ב'היי פייב' - עם ההצלחה וכל המעריצות מסביב, הסתכלתי עליו בהרבה אמפתיה. הבנתי בדיוק מה הוא ושאר חברי הלהקה עוברים", שיתף הזמר, "לאחר מכן, כשיצא לי להתחבר עם מייקל הרפז שגם היה חבר בלהקה - גם שמעתי את הסיפורים האלה ממקור ראשון, כולל הקשיים שחוו כלהקה".



הזמר אדם, בימי התהילה. צילום: גרי אברמוביץ
הזמר אדם, בימי התהילה. צילום: גרי אברמוביץ



כשנודע דבר מחלתו, לפני מעל לשנה - איך הגבת?
"הידיעה הזאת הגיעה אליי תוך כדי שאני סועד את אחותי, שחלתה בסרטן בעצמה, ולצערי עושה גם כעת- בעקבות חזרת המחלה. כיוון שראיתי מקרוב מה זה אומר לעבור את הטיפולים הקשים הללו, הרגשתי בזמנו צורך לכתוב לו מדי פעם דברי חיזוק. צריך להבין שיש השלכות על אדם שעובר את הטיפולים האיומים האלה וזה משהו שיכול לצרוב אותו פיזית ונפשית עד יום מותו".



מה הרגשת כששמעת על הטביעה?


"מהרגע ששמעתי על המקרה הטראגי הזה, עוד לפני שנקבע מותו, אני כואב ודואב. הוא היה בן אדם מקסים. מהמעט שאני מכיר ממנו, אני יכול לומר בביטחון שאם אפשר להגיד על מישהו שהוא 'ילד טוב', היה אפשר להגיד את זה עליו. בשום קונסטלציה רציונלית או רוחנית אני לא יכול לתפוס את זה".



היי פייב בימים שלפני האיחוד המתוכנן. צילום: איתן טל
היי פייב בימים שלפני האיחוד המתוכנן. צילום: איתן טל



איך אפשר לקבל מוות של אדם כה צעיר?
"בשנים האחרונות אני מנסה להתחבר למקום יותר רוחני, מישהי שאני מתייעץ איתה תוך כדי הדרך הזאת, הייתה יכולה להגיד לי על מה שאירע לו, שאני צריך לזכור ולהבין שיש מנהל לעולם הזה - והוא לא אני. אנחנו כבני אדם לעולם לא נוכל מלהבין את זה ומה עומד מאחורי שאלת ה'למה?', שאנחנו שואלים כל הזמן כשדברים כאלה קורים מסביבנו".



"מעבר לכאב העצום, הסיטואציה הזו סוחבת אותי מבלי לרצות אל מחשבות עמוקות והרהורים בנוגע לתכלית האדם ושאלות כמו 'מה שווים חיינו בעולם הזה'?" מסכם הזמר, "אני מאמין שאמיר חי חיים שמחים בסך הכל, גם כי אני יודע שהוא היה איש שמח מטבעו. אם הוא כבר נבחר על ידי מישהו או משהו להילקח מפה - אז אני רק יכול לקוות שבמקום בו הוא נמצא עכשיו, טוב לו והוא חש שקט ושלווה".