כבר ידענו כמה אסונות מוזיקליים מבית היוצר של כוכבי ריאליטי כמו: "Money Man Diamonds", האלמותי של אביבית הר זוהר, ו-"הבוסית של הים" של ליהיא גרינר, שזכו למעמד של קאלט בקרב חובבי הטראש בישראל, אבל שום דבר לא יכולה היה להכין אותנו לגודל הזוועה של "דיבורים כמו חול", שיצא כחלק מהסדרה "להיות זמרת" בערוץ 24.

ההאזנה לרצועת הסאונד הזו (בכל זאת, אי אפשר לקרוא לזה 'שיר' או אפילו 'קטע מוזיקלי'), מעלה בי את התחושה החמקמקה והנדירה הזו, שהיא נמצא היכנשהו בלימבו שבין הנוראי לגאוני. כמו במעגל קסמים מזעזע, כשמשהו עובר את רף הגרוע, הוא משלים את הסיבוב והופך להיות מעולה.

אם בר זוהר וגרינר עושות קולות של שירה, ובחסות עריכת הסאונד הכבדה אפילו נשמעות מלודיות לפרקים, אביבה תבורי מוותרת מראש על הניסיון, ובמקום לשיר היא פשוט מדברת בקצב מוזר, 'ראפ'? 'היפ-הופ'? 'רגאטון'? יש יצירות אומנות שהן גדולות מכדי להיכנס תחת הגדרה כלשהי.

אביבה תבורי וריקו


אולי העובדה שתבורי האם לא שרה, אלא רק מדברת-בקצב-מוזר, נועדה להבליט את הליריקה החד פעמית, בה היא מספרת עד כמה היא יפה, וטובה, ויש לה לב, וזו לא פרפרזה, אלו הן באמת מילות השיר: "והיא יפה, והיא טובה, ויש לה לב", בתוספת שלל פנינים כמו: "היא לא דיווה, רק אביבה", ו-"כולם בטוחים שהיא על אלכוהול".

אביבה בשוק. צילום מסך


אני לא בטוח אם אביבה עצמה מודעת לזה, ואם היא אי פעם תודה, אבל כדי לעשות משהו כל כך נורא - מישהו היה חייב לעבוד קשה, זה לא פקשוש של עורך סאונד חובב, וזמר חסר מודעות סטייל הזמרת ירדנה או אליעד מלכי - אלא יצירה מדוייקת ומכוונת שנועדה לגרום לאוזן שלנו לדמם.