מרגישים את הקצב? מזיזים את הרגליים? אם כן, יכול להיות שגם אתם הייתם אחראים לדירוג הגבוה והכמעט קבוע של הצמד סטטיק ובן אל תבורי, בכמה וכמה מקומות בעשירייה של השירים הנצפים ביותר ביו טיוב השנה. נדמה שהצמד הזה נמצא בכל מקום, אבל אין כמו היו-טיוב בשביל לגלות מה באמת הישראלים אוהבים, בלי פילטרים של עורכי טעם בתחנות הרדיו או הטלוויזיה. התוצאה חד משמעית, סטטיק ובן אל זכו במדליית הזהב בתחרות על פופולריות.
הצמד הזה (או דווקא המפיק ירדן ג'ורדי פלג) כנראה עלה על הנוסחה המנצחת של יצירת פופ קצבי, קליט ובלתי ניתן לעצירה, שנכנס למחזור הדם הישראלי וכרגע לא עוזב אותנו. קשה לשים את האצבע על הרקע המוסיקלי השונה (המוסיקה המזרחית מהבית של בן אל תבורי וסטטיק הראפר) של כל אחד מהם, כי כשהם ביחד נוצרת הנוסחה המחשמלת שהפכה אותם למכונת הלהיטים שלא עוצרת.
המוסיקה, הטקסטים, וההגשה נוגעים חזק בקהל, אבל במיוחד בגילאים הצעירים יותר. סטטיק ובן אל, יכולים להגיד לעצמם הרבה יותר מאשר "טודו בום" (הכל בסדר) אחרי הזינוק המטאורי בקריירה שלהם. אבל בעקבות הנתונים מיו טיוב אפשר להגיד גם משהו מעט רחב יותר על הטעם הישראלי.
גם בשנה שעברה הצמד הזה עיצב את דירוג השירים הכי מושמעים ביו טיוב, עם להיטים כמו ''כביש החוף'', "ברבי" ו"סלסולים''. עדן בן זקן גם הייתה שם עם ''מלכת השושנים'', אגם בוחבוט עם "כמו בריו" וחנן בן ארי סגר את הרשימה של 2016 עם "החיים שלנו תותים". אז חוץ מזה שכולם היו להיטים, כנראה שאפשר לזהות כמה דברים שהופכים להיות דומיננטיים במוסיקה הפופולרית של היום.
קודם כל, מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא את ההעלמות ההדרגתית של המחיצות בין הז'אנרים, של התמוססות הגבולות המוסיקליים. בעוד שבעבר, הז'אנר הים תיכוני היה מובחן לחלוטין מהפופ הישראלי או מהרוק, כיום הפופ הוא ים תיכוני באופיו, או להיפך – הים תיכוניות או המזרחי של פעם הם הפופ של היום. הרוק נעלם ודעך מאז שנות התשעים, כך שהוא אינו פקטור משמעותי בסצנה המוסיקלית. אבל טעמים חדשים ואופנות מחליפים אותו ומתמזגים לתוך המיינסטרים. הדבר הזה מתרחש באופן טבעי, משום שגם הדור המוסיקלי הצעיר של היום אינו הדור של ההורים.
מי שקובעים את הטון בהעדפות הגולשים ביו טיוב הם אנשים צעירים שגדלו באופן טבעי עם חשיפה בינלאומית לכל מה שקורה בעולם, עם חיבור מולד כמעט לעידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות. והתוצאה הטבעית של הדור החדש היא שהוא מכניס השפעות מהעולם אל תוך הז'אנרים המקומיים שלנו, ז'אנרים שהגבולות בו היו מאוד ברורים בעבר. כך משתלב הראפ וההיפ הופ למה שסטטיק ובן אל עושים, כך נכנס הקצב הלטיני ללהיט של אגם בוחבוט בשנה שעברה, וללהיט של משה פרץ בדירוג של השנה.
ומעל לכל, כולם משדרים את אותו גל של אנרגיה שרוצה להישאר על הטווח הקל שמתגלגל על השפתיים ואולי גם ברגליים. וזה ממש לא רק אצל הצמד המוביל השנה. גם משה פרץ עם קרמלה, קטריקס ודורון ביטון עם ''חופשייה'', ואולי גם אייל גולן עם ''תבואי היום'' יכול להיכנס לאותן הגדרות עם השיר הספציפי הזה, אם כי ברור שהוא יותר מבוגר מהגיל הממוצע של אלו לפניו, וגם משהו בעיבוד של ''תבואי אליי'' לא משדר את אנרגיית הנעורים של הצעירים שלפניו.
לכאורה גולן נמצא למטה בדירוג, אבל אולי זה משום שגולן כבר "מובן מאליו" ולא זקוק לשום טבלאות דירוג. את המעמד שלו כמלך בלתי מעורער של המוסיקה הישראלית הוא כבר ביסס מזמן, וכנראה שאין עבורו שום מקום שטרם נכבש או מחכה לסימון טריטוריה.
מבין הזמרות הישראליות רק עדן בן זקן נכנסה לרשימה, והיא גם מעט שוברת את הקו המוסיקלי של כל הזמרים הגברים שלפניה. מצד שני, הבחירה בעדן בן זקן, יחד עם כל שאר חברי הרשימה מוכיחים עוד דבר בנוגע לטעם הישראלי – הקהל אוהב אותם צעירים וצעירות. רשימת השירים המושמעים ביותר מורכבת מזמרים וזמרות שעדיין בתחילת דרכם. כבר מפורסמים, אבל אולי הקול שלהם גם מבטיח שעוד נשמע מהם בשנים הבאות.
רשימת הקליפים הנצפים בישראל
1 סטטיק ובן אל תבורי – זהב
2 סטטיק ובן אל תבורי – טודו בום
3 משה פרץ - קרמלה
4 סטטיק ובן אל תבורי - סתם
5 משה פרץ – כוס של יין
6 קטריקס ודורון ביטון - חופשייה
7 עדן בן זקן - רציתי
8 עדן בן זקן - לזאת שניצחה
9 אייל גולן – תבואי היום
10 סטטיק ובן אל תבורי - ברבי
(נתונים: יפעת בקרת פרסום)