סליחות. המוטיב המרכזי בסליחות הוא הבעת חרטה ובקשה לסליחה ומחילה. לסלוח גורם להרגשה נעימה, לתחושה של רוממות הנפש וטוהר המידות ממעשים שעשינו ואולי אנחנו לא הכי גאים בהם. בחודש אלול, המכונה "חודש הסליחות", כולנו מבקשים סליחה ומחילה על שפגענו איש בחברו, שאמרנו אולי מילה לא במקום או עשינו מעשה לא טוב ומנסים להתחיל דף "חדש" ו"נקי" ולהביט בעיניים זכות אל עבר העתיד (או לפחות עד שנה הבאה בה נבקש סליחה שוב וחוזר חלילה).
כמבקר מוסיקה, נתקלתי לא פעם (ולא אלף פעמים) בשנה האחרונה בגידופים, איומים לחיי, קללות, הודעות נאצה ושיימינג מכל סוג שהוא על שביצעתי עבודתי כראוי: העבודה של לכתוב דעה אישית על שיר או אלבום שיוצא.
כשמצאתי לנכון שהשיר טוב, לדעתי וטעמי האישי, אז הרעפתי סופרלטיבים ופרגנתי בלב מלא ואף זכיתי למילים חמות מצד מעריצי אותם זמרים או זמרות שפורגנו. כשמצאתי לנכון שהשיר לא טוב ולא הולם את הזמרים, לדעתי וטעמי, כתבתי את "האמת" שלי ואת הכנות שאני מאמין בה וטווה דרכי בה וכך זכיתי מאותם אנשים בדיוק שק לפני רגע פרגנו, גם לאינספור "ברכות", חלקן עדינות וחלקן קיציוניות (הודעות אנטישמיות, הודעות לרצוח אותי, להרביץ והגרוע מכל: לקרוא לי "אשכנזי מסריח", בעוד אני מזרחי משני צידי הוריי) ברשתות החברתיות או אפילו ברחוב.
לרגל יום כיפור, יום של חשבון נפש ובקשת מחילה, החלטתי לחוס על האגו ולקרוא לזמרים ולזמרות, מהמובילים והמשפיעים בישראל, לבקש סליחה ומחילה על שחטאו בשירים שלא רק חירבו את אוזני והחרישוה בדציבלים מיותרים, אלא עשו עוול ענק לעצמם, למורשתם, לאינטליגנציית מאזיניהם ומעריציהם ומסרו נשמתם לאלוהי המסחרה האשלייתית שאינה מעידה על הצלחה אמנותית.
ואלו שמות:
1. אייל גולן – "רק תדעי":
השנה הייתה שנה בה אייל גולן ניסה לגלוש לסגנונות מוסיקליים שונים: הוא עשה אלקטרו דאנס הזוי בשם "גודה בובה" אך שיא נקודת השפל ב"התנסויותיו" אלו הייתה שירו "רק תדעי" עם הזמרים מייק סטנלי ודוק אנטוני – שיר רגאטון לטיני פופי עם שירה חלשה של גולן, חוסר רגש והתוצאה מביכה יותר מהמחשבה על כוכב הזמר הים תיכוני מוותר על חושיו המוסיקליים שלא בגדו בו (עד האלבום האחרון "לא פשוט להיות פשוט") ומוכיח כי במרדף אחר ההתמסחרות לפעמים המלך יכול להיות עירום.
נ.ב. לא רק שהשיר לא הרחיק לשמיים ביוטיוב (למי שמייחס לכך חשיבות) ביחס לשיריו האחרים של גולן, אלא הוא החליף אף שלא לשבצו באלבומו האחרון.
2. עדן בן זקן – "כולם באילת"
עדן בן זקן זכתה בצדק בתואר "זמרת השנה" (אפילו אצלנו ב"מעריב") בשל הופעותיה הסנסציוניות בקיסריה, תדמית "המאמי הלאומית" ושני אלבומים מצליחים ומצוינים שנשאו בשורה חדש בפופ הים תיכוני העדכני.
למרות זאת, הסינגל האחרון מאלבומה החדש – "כולם באילת" הוא שיר מונוטוני, משעמם וחוזרני שמתיימר להיות להיט מסיבות אך לא הולם את קולה, לא הולם את עבודתה הקשה בבחירת חומרים ומציג אותה באור זול, צרחני ומשעמם.
הוסיפו לכך את העובדה ש"העיר בירה של הדרום" הוא עברית קלוקלת ופרימיטיבית מבחינה תחבירית ("עיר הבירה של הדרום" אם תחפצו בעברית תקנית) שרק לועגת לאינטליגנציה.
3. פאר טסי – "כולנו נשתגע"
זוכרים את פאר טסי? נו, זה ששר פעם "דרך השלום"? אז מאז אותו שיר באמת פורץ דרך, טסי הצדיק היטב את מעמדו כ"זמר של 'שיר' אחד" והוציא בזה אחר זה שירים שחלק נכבד מהם טראש ניסיוני ופתטי שהורידו אותו ואת הקריירה שלו עמוק אל תהום הנשייה. זאת לצד כמה שירים באמת טובים ויפים שלו היה מתמקד בלשחרר כמותם היה נצרב בתודעה כ"פאר טסי" ולא כ"זה ששר 'דרך השלום'".
בכל אופן, טסי הוציא לאחרונה אלבום ואחד השירים מתוכו "כולנו נשתגע" נשמע כמו קאבר לבדיחה של הדמות הבדיונית דדי דדון – דאנס בסגנון לטיני עם חריזה מאולצת, שירה מייפחת, חסרת אנרגיות וטעם ובעיקר מסמל את דעיכת הקריירה של טסי.
4. איתי לוי – "היחצ"ן של המדינה"
כוכב "מחוברים" איתי לוי, הוציא לאחרונה אלבום חדש ("שורדים אהבה"). איתי אחד הזמרים המוכשרים שניחנו בקול מרגש ומלא נשמה החודר עמוק אל נבכי הלב ומצליח לצמרר.
למרות זאת, באלבום האחרון הוא בחר לא מעט שירים מיותרים שהיו צריכים להישאר על שולחן הסקיצות ולא לחשוב על לצאת לאוויר. אחד מהם הוא "היחצ"ן של המדינה", פופ דאנס רדוד וחסר עניין וטעם ללא כל פואנטה שדי תוקע את לוי באותו מקום ולא מאפשר לו להתקדם כזמר איכותי, אלא מציגו כזמר "שוליים". חבל. הוא ראוי ליותר.
5. נועה קירל ואגם בוחבוט – "אצל הדודה והדוד"
שתי כוכבות הפופ הטינאייג'ריות החליטו לחדש, לצורך פרסומת, את "אצל הדודה והדוד", להיטו המיתולוגי של דני סנדרסון. לחדש זה מצוין, אך ביצוע טכני, חסר אנרגיות ורגש, הרמוניות קוליות לא מסונכרנות וחוסר כימיה יצרו אסון לכל מאזין. אחת היציאות הגרועות של השנה.
6. מוטי טקה – "בא לי לרקוד"
מוטי טקה ("בלבלה") לקח את שירו של אלביס פרסלי – Jailhouse Rock, הוסיף לו עיבוד עדכני ורשם שהוא, אושר כהן והנרי הלחינו את אחד השירים המפורסמים שיצר צמד היהודים האמריקאיים לייבר וסטולר בדיוק לפני 60 שנה. חילול הקודש? חד משמעית כן!
7. איב אנד ליר – "אימפריה"
אם הם לא היו מזייפים - ניחא. אם הם לא היו משתמשים בכל השירים באותה משמעות טקסטואלית של אלכוהול ובילויים – ניחא. אבל "אימפריה" של איב אנד ליר מועמד רציני לאחד השירים הגרועים שהוציא הצמד, רעש וסלסולים צורמים וא-סימטריים שחושפים את שטחיות הנוער הישראלי ומכירת אוויר תמורת צפיות ביוטיוב. סטטיק ובן אל ל"עניים".
אז לאחר שהזמרים שהוציאו שירים שחירבו את אוזניי יתנצלו ביום כיפור, אני חייב להודות שאני מקבל את ההתנצלות בלב מלא ומבקש סליחה אם פגעתי במישהו. יום כיפור – יש לסלוח על הכל ולפתוח בדף חדש.