"עכשיו תקשיב בבקשה/ איך עוד לא הבנת/ אלוהים הוא אישה/ תקשיב בבקשה/ מלמעלה עד למטה/ אלוהים הוא אישה/ תקשיב בבקשה/ אנ'לא חוזרת איתך הביתה/ אלוהים הוא אישה", שרה מיכל שפירא, 37, המבססת את עצמה כאחד מהכוחות הנשיים החזקים והמרעננים ביותר ביצירה העברית. וכך היא אומרת על הטקסט החושני והלא מעט סקסיסטי של השיר "אלוהים הוא אישה": "מקומם אותי שב־2017 לגברים עדיין מותר להתרברב בכיבושיהם, ואילו על נשים נגזר להתבייש ולהסתיר. אני מעודדת שוויון בתחום הזה. ברוב שיריי אני מרגישה שמצטיירת אישה בשלה, חזקה, משוחררת ומינית מאוד".
שפירא היא שחקנית וזמרת קרוב לשני עשורים אינטנסיביים, שבמהלכם הספיקה לעשות כמעט הכל: קולנוע ("לילה ללא לולה", "אילוף הגוררת"), טלוויזיה ("כנפיים", "השיר שלנו", "חלומות נעורים" ועוד), תיאטרון (כרגע היא משחקת ב"עלובי החיים" בהבימה) ודוקו־ריאליטי ("פרויקט Y", "בקרוב אהבה", "הלוואי שתמותי") - ולחרוש כל במה אפשרית בשלל פרויקטים מוזיקליים, שעשו לה שם של ווקאליסטית מצוינת ורבגונית, וזמרת בלוז ונשמה אמיתית.
למרות זאת, חלום אחד טרם הגשימה: אלבום בכורה משלה. "הייתי כבר כמה פעמים קרובה להוצאת אלבום", היא מספרת. "התחלתי תהליך, אבל אירועים קיצוניים בחיי הובילו אותי בכל פעם לחישוב מסלול מחדש. האירוע הקיצוני ביותר היה שיתוף הפעולה עם אורי סלונים ז"ל, שהיה בן זוגי והפרטנר המוזיקלי שלי, והלך לעולמו לפני בדיוק שש שנים, אחרי מאבק קשה בסרטן. אורי ואני התחלנו להקליט חומרים יחד, מתוך כוונה להוציא אלבום זוגי משותף. המוות שלו קטע את החלום המשותף וגם שיתק אותי לתקופה די ארוכה. חזרתי להופיע, אבל לקח לי הרבה זמן עד שהייתי מסוגלת גם לחזור וליצור".
הפעם הראשונה שבה הצטמררתי עד דמעות משפירא הייתה לפני כשנה, כשהוציאה את השיר "הזמן שעבר", שיר געגוע לסלונים, שבישר את חזרתה להקלטות ולהשלמת העבודה על אלבום הבכורה. היא הוציאה קליפים ושירים נועזים למדי, שהצליחו להעביר את מסריה לעולם: "אלוהים הוא אישה" היה, כאמור, הראשון, ובקליפ ל"אהבה", הצטלמה במיטה ביחד עם שני גברים. בתחילת השנה השתתפה בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" אך החליטה לפרוש מהתחרות עקב עומס בלוח הזמנים. "אני לא מתחרטת שעזבתי. זו הייתה חוויה נעימה, אבל הטיימינג היה בעייתי עבורי", היא מסכמת.
היום (רביעי) תחשוף שפירא את אלבום הבכורה שלה, "תקליט ראשון", במופע חגיגי, שאותו היא מגדירה כ"משהו מאוד אינטימי, קטן ואישי. השירים יבוצעו כמו שהם, עירומים לגמרי: פסנתר ושירה, מילים, לחן והגשה, בלי בלגנים מסביב".
מה צפוי באלבום?
"האלבום הוא מעין פסיפס מוזיקלי של שירים מתקופות שונות ושיתופי פעולה עם יוצרים ומפיקים שונים. בתחושה שלי עבדתי עליו כל חיי הבוגרים. כשהקלטתי אותו באולפן, הכל הלך מהר ובקלות, בלי דרמות, בלי התנגדויות ובעיות. הייתה תחושה של מוכנות. כנראה הייתי צריכה לעבור את התהליך הזה במשך שנים כדי להגיע למקום כזה".
מה ההבדל בין להיות על הבמה כשחקנית לבין להיות עליה כזמרת?
"להיות על במה זה להיות על במה. תמיד אני מביאה את עצמי, אם זה ב'עלובי החיים' או במופע המחווה לאיימי ווינהאוס, שאני מריצה בימים אלה. בכל פעם אני בוחרת לחשוף ולהדגיש צדדים אחרים במי שאני, אבל זאת תמיד אני".
עם מי היית רוצה לבצע דואט?
"עם ארקטיק מאנקיז".
מיכל שפירא – השקת האלבום "תקליט ראשון", 18 באוקטובר, רביעי, 21:00, מועדון האזור, תל אביב.