נטשה שלקוב לא נותנת למוגבלות לעצור אותה. כמי שלוקה בשיתוק מוחין ומרותקת לכיסא גלגלים, היא אומנם לא יכולה ללכת, אבל את הדמיון שלה אף אחד לא יכול לעצור. לפני כארבע שנים הוציאה את ספר שיריה הראשון, "נסיכי לילה", ועכשיו יוצא לאור האלבום "כנפיים", שבו משתתפים בין היתר גם אסף אמדורסקי, דן תורן, נתן סלור ואולה שור סלקטר.
"האלבום מבחינתי הוא אחת השמחות הגדולות בחיי, כי הוא חלק מפרויקט שחלמתי עליו", מספרת שלקוב (30), המתגוררת בבאר שבע עם אמה. "היות שאני אדם עם מוגבלות, זו מבחינתי עוד דרך להנגיש את השירה שלי".
שלקוב פנתה ליוצרת והזמרת יסמין אבן שתלחין את שיריה, ולדבריה התוצאה מרגשת. "הלחנים שקטים ויפים ומאפשרים רוגע, שלווה והרפיה", אומרת אבן. "כשנטשה פנתה אלי וביקשה שאלחין את השירים שלה, לא ידעתי עליה כלום. הטקסטים שלה מצאו חן בעיניי, כי היה בהם משהו שונה, שפה מפתיעה וייחודית, מין עולם אחר. העובדה שנטשה היא בחורה עם מוגבלויות, התבררה לי מאוחר יותר".
אבן מספרת כי המפגש עם שלקוב הותיר בה חותם: "ראיתי מול עיניי בחורה שמוגבלת בצורה קשה מבחינה פיזית, מישהי שעלתה לארץ מרוסיה ומתמודדת עם כל כך הרבה קשיים, גם כלכליים. ועדיין, היא אדם נחוש שחולם ועושה ויש לו אמונה בעצמו. היא התנדבה לשירות לאומי וקיבלה אות מתנדבת מצטיינת. היא גם מלמדת עברית. אני רואה אותה ואומרת שאם יש בה כוחות כאלו, הייתי שמחה לאמץ את התכונה הזו. זה משהו שהרבה אנשים יכולים ללמוד ממנו".
אחרי ששיריה הולחנו, נערך לכבודה מופע בפסטיבל הפסנתר של השנה שעברה. "כל כך שמחתי לראות את נטשה לוקחת חלק בצילום המסורתי של כל משתתפי הפסטיבל", מעידה אבן. "בין המוזיקה והאמנים שהשתתפו במופע, נטשה הקריאה משיריה וכולם התרגשו".
יצירה קודמת: חסד קינה - נטשה שלקוב, בביצוע רחלי וולשטיין
בהמשך פנתה אבן להגשים לשלקוב חלום נוסף: אלבום משיריה. כל מי שהשתתף בו עשה זאת בהתנדבות, כולל האמנים, המעצבת ואפילו חברת לינקטון, המפיצה את האלבום ברשת. עיריית באר שבע העניקה תמיכה קטנה שנועדה לממן את ההקלטות באולפן. את הדיסק אפשר לרכוש דרך האינטרנט, או בחנות האוזן השלישית בתל אביב. כל ההכנסות קודש לשלקוב, כמובן.
"ברגע שהבנתי את הסיפור ואת הרקע, הרגשתי שזו הזדמנות שאלוהים שלח אלי, לעשות משהו חשוב מבחינה חברתית", מצהירה אבן, מי שעומדת מאחורי הפסקול היפה לסדרה על זוהר ארגוב ("סוף עצוב וידוע מראש") והסרט "ונזכור את כולם", על מרד גטו ורשה. "חשוב מאוד לקדם אמנים כאלה ולעזור להם. אני מרגישה שיש הדרה של בעלי מוגבלויות מהמרחב הציבורי, והדרה של אנשים מהפריפריה וגם של עולים חדשים, ונטשה נופלת בכל המסגרות. הממסד צריך לשים עליהם פוקוס, אחרת הם לא יוכלו לפלס לבד את הדרך, ולצערי זה לא קורה".
"כשנגעת בי" - יסמין אבן, שירה משנת 2011
אחרי שהדיסק יצא, שלקוב מתפנה להגשים חלום נוסף: "החזון שלי ושל יסמין הוא ש'נסיכי לילה' יהפוך לריקוד, אולי של רקדנים על כיסאות גלגלים".