ב-13 בדצמבר נציין שנה לפטירתה של אהובה עוזרי, מהיוצרות פורצות הדרך והמשפיעות במוזיקה הישראלית בכלל והמזרחית בפרט, ומי שנחשבת לסינגר-סונגרייטרית הראשונה של הזמר הים תיכוני.
אהובה עוזרי הייתה למעשה הגברת הראשונה של המוזיקה המזרחית בישראל. נכון, לפניה היו זמרות ששרו במנעדים תימניים ואו מרוקאיים את מקצבי בית אבא מהגולה, אך עוזרי הייתה הישראלית הראשונה שהעזה ליצור בישראל מוזיקה מזרחית, שהעזה להביא את המלנכוליה והכאב מבלי לייפותם אל לב המיינסטרים וזאת לצד השמחה והחאפלה שתמיד היו טבועות בה, גם בימיה הקשים ביותר.
בנימה אישית, הפעם הראשונה בה פגשתי את עוזרי הייתה בערב שישי אחד בביתו של ידיד נעוריה - הזמר שאול ישראלי, לפני כשלוש שנים. אני זוכר שלאורך כל הערב אהובה חייכה, הרעיפה אהבה וחיבקה במילותיה את כל הנוכחים וזה למעשה זיכרון שחקוק וייחקק בי לעד, כי זו הייתה אהובה – לא משנה כמה החיים לא האירו לה פנים, היא דאגה תמיד לשמור על אופטימיות ולהראות שהיא שורדת ומנצחת למרות הכל וגם עכשיו, כשהיא בעולם טוב יותר, המוזיקה שלה היא הניצחון הגדול שלה ובעצם של כולנו.
עוד בטרם הלכה לעולמה, עוזרי הספיקה להשלים הקלטה של אלבום חדש משיריה, והיום, לציון השנה לפטירתה, יוצאת סנונית ראשונה מאותו אלבום שלא הספיקה לקצור פירותיו בחייה: "אלומות של אור", בלדת נשמה אמיתית על שברון לב מפרידת אהבים והתקווה והחוסן הנפשי לצלוח זאת ולשמור על אופטימיות.
לאנחות עזב אותך
בבוקר יום סגריר
טיפות הגשם על חלונך
כמו דמעתך
ידעת שיום אחד יילך
תקווה הייתה בלב
אולי הזמן לא ישנה
המשיכי בדרכך
אלומות של אור נופלות
נופלות על שערך
עיניך הכבויות מספרות הכל
הניחי את ראשך
משענת אהיה לך
אהיה לך
הזמן מרפא הכל
הפצע גם יגליד
תחושה של כאב בלב
איך עשה לך את זה
אותך רציתי לנחם
ברגע של אמת
הדלת נסגרה לעד
יום חדש נולד
אלומות של אור נופלות
נופלות על שערך
עיניך הכבויות מספרות הכל
הניחי את ראשך
משענת אהיה לך
אהיה לך
מי שמבצע את השיר הוא שי צברי, שהיה מקורב מאוד לעוזרי, ונזכר ומספר על תהליך הקלטת השיר: "אהובה הייתה באולפן כשהקלטנו את 'אלומות של אור' ושאלנו את עצמנו - שאול בסר המפיק המוזיקלי ואני - מה היא הייתה אומרת ואיך היא הייתה רוצה שזה יישמע (אהובה הייתה קפדנית ודעתנית בענייני שירה כמו שרק זמרים ענקיים יודעים להיות). אני לא יודע אם הצלחנו, אבל אני יודע שהיו כמה רגעים שבהם כשעצרנו את ההקלטה נשארנו שנינו בשתיקה מהורהרת ובשקט הזה כל מה שהדהד היה אהובה והגעגוע הגדול שלנו אליה".
השיר ממחיש את גדולתה האינסופית של עוזרי למצוא את המיזוג המושלם בין טקסט מרגש וכן רווי שמחה מהולה בעצב לצד לחן המצליח לספר את המילים בצורה נוגעת ומרגשת בדיוק כפי שאהובה רצתה וכיוונה, כי הרי שיריה היו הקול שלה ויכולתה לתקשר עם העולם, וגם בשיר הזה, שנוצר כשהייתה חולה מאוד, הצליחה להתעלות על עצמה שוב, כמו שעשתה בכל שיר שהוציאה בזה אחר זה.