זמרת ענבר זיגדון (25) פרצה לחיינו עם השיר "יש לי למה לחכות", ובן לילה הצליחה לכבוש לבבות בזכות קולה הענוג וסגנונה הייחודי בשילוב השפה הצרפתית, בשיר שהספיק לגרוף חצי מיליון צפיות ביוטיוב רק בחצי השנה האחרונה.

"'רסיסים' נכתב על פרידה שחוויתי ממקום שלם, ולמרות שכאב לי ולא רציתי להיפרד, ידעתי שזה מה שצריך לקרות", מספרת זיגדון על הסינגל השני שלה, שיצא לפני כשבוע לרדיו. "השיר נכתב עוד כשהייתי במערכת יחסים, אבל כבר ידעתי שהפרידה צריכה להגיע. כשהיינו יחד, לא הסכמתי להשמיע לבן זוגי את השיר. רק עכשיו, כמעט שלוש שנים אחרי שנפרדנו, הוא שלח לי הודעה על השיר".

מה הוא אמר לך?
"בהתחלה הוא אמר: 'אני לא יודע איך  להגיב ולא יודע איך לאכול את זה'. אמרתי לו שכתבתי את השיר מגבר לאישה, כי ככה רציתי שתרגיש אלי, ככה אני הרגשתי. כתבתי שיר אהבה־פרידה ממך אלי. רציתי שאתה תגיד לי את המילים האלו. אין פה יפה או לא יפה. יש פה לב שבור שמחלים וחי. לפעמים פרידה זה משהו בריא. הכוונה שלי הייתה שלפעמים צריך להיפרד כדי להיוולד מחדש, כדי לחזור".

זיגדון לא הגיעה מבית מוזיקלי. "בהתחלה במשפחה שלי לא ידעו איך לאכול את זה", היא מודה. "מבחינתם פניתי למקצוע חסר ודאות. זו רכבת הרים ארוכה. בגיל 16 קיבלתי אסמכתה מקצועית, כשמישהו שמעה אותי בטקס ששרתי בו. מאותו רגע הבנתי שגם אחרים מרגישים את זה".






איך התחלת לעבוד על חומרים משלך?
"לפני שלוש שנים פגשתי את מורן דוד. בפגישה הראשונה שלנו היה לנו חיבור מדהים. רגע לפני שבאתי אליה, קיבלתי עוד 'לא'. אמרו לי: 'כדאי שתתכנני לך חלומות אחרים'. אז עצרתי. מורן הגיעה כמו מלאך. אספה אותי ואמרה לי: 'ענבר, שאף אחד לא ירסק לך חלומות. תמשיכי לחלום. יש לך עוד כל כך הרבה למה לחכות'. נוצר חיבור אמיתי ומרגש עבור שתינו. צריך אדם שיחזיר לך את התשוקה כשהיא אובדת, והיה לי מזל שהכרתי אדם כזה. עכשיו, גם אם יש רגעים שקשה, זה כל כך בוער בי, שאני אלחם על זה, גם כשזה בעוכריי".

בעוכרייך?
"בטח. זה מקצוע מאוד מטלטל רגשית. לפעמים אתה מחפש איזשהו שקט, והשקט בא והולך אצלך. זה גם היופי, כשיש לך התפרצות של אופוריה בעקבות הופעה, או כששיר שמרגש אותך, עושה לך צמרמורות בגוף ומעמיד לך את השערות. הכל מחוויר לעומת התחושה הזאת. הייתה לי הופעה בפסטיבל הפסנתר. זה היה מעמד מאוד מרגש. חששתי אם יבואו, מי יבוא, מה יהיה. בסופו של דבר זה היה מרגש, ולא הייתי משנה כלום. גם לא את ההתרגשות שלי. זה היה הרגע שאמרתי לעצמי: זה שווה את חוסר השקט ואת הבעירה".

ציפית להצלחה כזו גדולה של הסינגל הקודם שלך, "יש לי למה לחכות"?
"תמיד מצפים. בלי ציפייה ובלי תקווה אי אפשר לשרוד במקצוע כל כך מטלטל. תמיד טוב להישאר עם רגליים על הקרקע. לא סתם קוראים לשיר: 'יש לי למה לחכות', זה מה שאני מאמינה בו. גם כשרע, גם כששבורים לרסיסים. כשאתה שומע את זה תאמין בעצמך, וזה יבוא כשזה יבוא".