"אבא שלי הוא חלק מאוד גדול מהחלום הזה. הלכתי לתוכנית גם בשבילו", אומרת אוריאן רקיה, שהודחה ביום חמישי האחרון מהתוכנית "אקס פקטור", רגע לפני חצי הגמר. "אבא שלי ירד מהארץ ועבר לגור בצרפת, ומאז בכל חופש גדול הייתי נוסעת לבקר אותו לחודש־חודשיים. ככה, שנה־שנה, הייתי נוסעת אליו עד גיל 16. לא היה לי הרבה זמן איכות איתו, אבל כשהיה לי אז פשוט תמיד דיברנו על מוזיקה ועל זה שאני מאוד רוצה להצליח". 


רקיה בת ה־19 מפתח תקווה עדיין זוכרת היטב את הטראומה שעברה בעקבות גירושי הוריה. "הייתי בת 3 ולא הבנתי מה זה אומר", היא מספרת, "מיד אחרי הגירושים, כשהייתי בגן, הייתי בטוחה שכל האבות בגן הם אבא שלי. בכל פעם שאבא של אחד הילדים היה מגיע לקחת את הילד שלו, הייתי רצה אליו, קופצת עליו ומחבקת אותו כאילו הוא אבא שלי. כנראה לקחתי את זה קשה".

אל העונה השלישית של "אקס פקטור" הגיעה רקיה עם הרבה חששות, אך הצליחה לכבוש את לב השופטים בזכות גון הקול העדין והייחודי והעיבודים השקטים שנתנה לשירי פופ מצליחים כמו "סוד" של הזמר אדם, On My Own של ניקה קוסטה, ו"אדוני" של הזמרת רוני, שאותו כתב שופט התוכנית עברי לידר. כמתמודדת בנבחרת של לידר, היא לא פעם גרמה לו לבכות, והוא לא הפסיק להחמיא לה על ההגשה האינטליגנטית של שיריה.

"המון אנשים אמרו לי 'את תגיעי לגמר' ו'את הולכת לנצח', ואני אמרתי להם 'לא'", היא משתפת, "ידעתי שאני לא אגיע לגמר. לא הייתי חדורת מטרה, לא באתי לנצח. בכלל לא חשבתי שאני אעבור את האודישן הראשון. היה לי פחד, אבל איכשהו עברתי. כל פעם הופתעתי שאני עוברת. בכלל לא חשבתי שאני אגיע ל'לייבים'. זה לא בא מפסימיות, באמת לא חשבתי שאני אגיע לגמר. כל המתמודדים היו מאוד מוכשרים. קשה לי לראות את עצמי במקום גבוה בתחרות".

סינדרום מלכת היופי
רקיה התבלטה בעונה האחרונה כמתמודדת שהודחה מהתוכנית בשלב בתי השופטים, והוחזרה על ידי עברי לידר, שעל פי חוקי הפורמט היה צריך לשכנע בכך את שלושת השופטים האחרים: שירי מימון, משה פרץ וסאבלימינל. המהלך הזה כלל לא עבר בקלות.

"בפעם הראשונה שהודחתי מאוד התבאסתי, חשבתי 'אוקיי, הודחתי', אבל לא הבנתי למה. זה עצבן אותי שלא הסבירו לי את הסיבה", היא אומרת. "כנראה שזה פשוט בגלל שכולם היו טובים, ובאותו יום הביצוע שלי היה פחות טוב מהשאר. כשהודחתי בפעם הראשונה לא נתתי את ה־100% שלי, וזה מאוד קשה ללכת כי לא נתת את כל כולך, כי אני ידעתי שיכולתי יותר. בפעם השנייה נתתי את ה-100 אחוז שלי והייתי שלמה עם עצמי. הגעתי לרבע הגמר, משהו שהוא לא מובן בחיים שלי. אני יוצאת בהרגשה מאוד טובה. עשיתי את שלי, סיימתי את התוכנית בלב שלם".

רבים זוכרים את האודישן הראשון שלך, כשהשופטים צחקו על ה"כאילו" שלך.
"כן, אמרתי המון 'כאילו' שזה נורא פרחי, ופחדתי שאנשים יחשבו שאני באמת כזו שוויצרית. אבל האמת שזה בא ממקום של לחץ. אני לא יודעת למה נתקעתי על המילה הזו. בחיים אני לא אומרת הרבה 'כאילו'. עד היום אנשים באים אלי ואומרים לי 'כאילו', 'כאילו'. אבל בגדול התגובות מדהימות, זה משהו שקשה לי לקלוט. המון הודעות מכל כך הרבה אנשים, זה מטורף. פתחו לי דף מעריצים. יש צפיות ועוקבים. לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך. זה סוג של הגשמתי את החלום שלי".

היו גם תגובות פחות מפרגנות?
"הייתה גם מישהי שכתבה לי שאני משחקת אותה, וזה מאוד עצבן אותי, אמרתי 'היי, אני לא משחקת אף אחת'. זה פגע בי". 



אל האודישן הגיעה רקיה עם בן זוג: שכן ששמע אותה מנגנת בפסנתר לפני שנתיים והחליט לדפוק על דלתה ולהקשיב. מאותו היום ועד לאמצע העונה היו השניים יחד, אך החליטו לפרק את הזוגיות במהלך העונה. "היינו שנה וחצי יחד, מגיל 16 עד 18. הוא באמת היה האהבה הראשונה שלי. מאוד אהבתי אותו", היא אומרת.

זה מעין סינדרום מלכת היופי? פרידה אחרי פרסום?
"בר רפאלי באמת אמרה לי את זה, ובאותו יום היה לנו ריב מאוד קשה שלא היה קשור בכלל לתוכנית. הרבה אנשים אמרו 'התפרסמת, אז עכשיו את כבר לא איתו'. אני שואלת 'מה הקשר?'. אני משתגעת מזה. אני חושבת שלא הפסקנו לאהוב אחד את השנייה. פשוט לא היה רגש מדויק יותר, וזה נגמר".

מה הלאה?
"אני בצבא, אין לי תוכניות ספציפיות. אבל אני מאוד רוצה להיות בעולם הילדים - זמרת, כוכבת נוער. הנוער יותר יתחבר אלי. אני רוצה ללכת לעולם הזה,להמשיך ללכת לעשות מה שאני הכי אוהבת. החלום שלי זה להיות בפסטיגל".

ובכל זאת, יש שלוש תוכניות שירה בפריים טיים. הסטטיסטיקה לא עובדת לטובתך: יש המון מתמודדים ורובם לא זוכים להמשיך בתחום. את לא פוחדת להיבלע ולהיעלם?
"התוכניות שלי כדי שזה לא יקרה הן להמשיך לגדול ולהעצים את החלום הגדול. אני מקווה שזה לא ייעלם עכשיו, כשקיבלתי סוף־סוף את התודעה ואת התהילה הזו. אני חייבת לנצל אותה, ואני אעשה הכל בשביל זה. אם זה לא ילך לפי התכנון – זה גם בסדר, מאוד אהבתי את החיים שלי לפני הפרסום, הם היו הרבה פחות לחוצים. אני אדע שניסיתי".



חיה באילוז'
"עברי היה כמו אבא שלי בתוכנית, דאג לי ושמר עלי כל הזמן", היא אומרת על המנטור שלה. "אני מאוד אוהבת אותו. לא כעסתי עליו כשהדיח אותי, הבנתי אותו. גם המצב שלו הוא לא כזה קל. זה לבחור בין המון מתמודדים מעולים, וזו סיטואציה לא פשוטה. אבל כמובן גם התאכזבתי מהבחירה שלו".

כנראה אין זה מקרי שרקיה מכנה את לידר "אבא". אביה של המתמודדת הצעירה, זה שתמך בדרכה המוזיקלית, נעלם מעולמה בגיל צעיר, ואיתו נראה שנעלם גם הביטחון בשירה שלה. "מוזיקה זה משהו שתמיד היה בי, אני תמיד זוכרת את עצמי שרה. מאוד רציתי לשיר ולהצליח, אבל לא תמיד האמנתי שזה אפשרי. בטקסים בבית הספר הייתי שרה מעט, כי קשה לי מאוד לעמוד מול קהל. אבל אם כבר שרתי אז הייתי עם עוד אנשים על הבמה, בלהקת בית הספר. חברות שלי אמרו לי 'לכי לאודישן', אבל אני התביישתי, עד שחברה שלי ממש שלחה לי את הרישום, והחלטתי לאזור אומץ ולנסות".

ההורים שלך לא תמכו במוזיקה?
"ההורים שלי, אמא ובעלה, לא כל כך שמחו, לא רצו שאהיה בתחום הזה. הם היו יותר ריאליים. אמרו לי 'עזבי את השטויות, לכי למשהו יותר מציאותי, לכי תלמדי מחשבים, תצליחי בזה יותר'. בהתחלה לא סיפרתי להם שהלכתי לתוכנית, עד שהייתי חייבת. הם אמרו 'את בת 18, תעשי מה שאת רוצה', אבל לא היו בעד. ואז הם ראו שאני עוברת שלבים ומתקדמת ברמות מטורפות בתחרות, ואמרו 'וואלה, יש מה לתמוך'. אני מאוד שמחה שהם תמכו בי בסוף".

אביך הביולוגי תמך בך יותר?
"אם לא אבא שלי, אולי לא הייתי הולכת לתוכנית, הוא עזר לי מאוד להאמין בעצמי. הוא אמר לי את המשפט: 'אם תאמיני בעצמך, אז תצליחי'".

ובכל זאת, אמרת שלא ראית את עצמך בגמר. לא אימצת את העצה שלו.
"נכון, לקחתי את זה עד גבול מסוים. אומנם היה את אבא שלי, אבל היו גם ההורים שלי שאמרו לי 'את חיה באילוז'', וזה הוריד לי. אבל הייתה לי אמונה לבוא ולנסות".

אז למה בחרת בכל זאת להתנתק מאבא בגיל 16?
"הוא עשה דברים שמאוד עצבנו אותי. אני מעדיפה לא לדבר על זה. דברים שפגעו בי. הוא הרס את הקשר שלנו, עצבן אותי בטלפון ולא בא לבקר אותי בארץ".


אוריאן רקיה. ניר קידר
אוריאן רקיה. ניר קידר


ואיך חזרתם להיות בקשר?
"לא הייתי איתו בקשר בשנתיים האחרונות, ולא סיפרתי לו שאני בתוכנית בכלל. אחרי שהאודישן שלי שודר קיבלתי טלפון, והאמת שהמספר שלו לא שמור אצלי בטלפון, אבל כשראיתי שזה טלפון מצרפת הבנתי שזה הוא. בהתחלה מאוד התביישתי להגיד לו, לא ידעתי מה להגיד. אני זוכרת שלא דיברתי, שתקתי. זה משהו שהוא ידע שאני מאוד רוצה להשיג, שאני מאוד רוצה להתפרסם. הוא גילה את זה מחברים שלו בארץ, ואמר לי 'אני מאוד גאה בך, אבל למה לא סיפרת לי דבר כזה, זה מטורף'. היה מאוד חשוב לו שאני אצליח. תמיד הוא רצה שאני אגשים את החלום שלי. אבא שלי הכי האמין בי והכי תמך. הקשר נבנה מחדש מאוד בקטן, זה היה בשלבים. עכשיו אנחנו מדברים ברמה יומיומית".

היה לך כעס שאחרי כל השנים, עכשיו כשאת בטלוויזיה הוא פתאום מתקשר?
"ברור, אמרתי לו 'שלא תטעה, זה לא שהפסקתי לכעוס עליך, אבל אתה עדיין אבא שלי'. אני לא שומרת טינה, אבל גם לא שכחתי".

העובדה שלא גדלת איתו השפיעה על מי שאת היום?
"אני חושבת שהמון דברים הפכו אותי למי שאני; זה שאיבדנו קשר, זה שאבא שלי החורג גידל אותי, גם זה שההורים שלי התנגדו למוזיקה. קשה לי להצביע על זה במילים. אני חושבת שבגלל שההורים שלי, אלון ואמא שלי, גרמו לי לא לחיות בסרט, ואמרו לי 'תהיי עם הרגליים על הקרקע' זה מאוד עזר. אם הייתי חיה עם אבא שלי הייתי מתאכזבת מהמון דברים, היה לי מאוד קשה לקבל 'לא', ואם היום אני אקבל לא, אני אדע להתמודד איתו. לימדו אותי את המילה 'לא'".