לפידות, שלצד קריירת סולו מצליחה כתבה להיטים לאמנים כמו שלומי שבת, משה פרץ ודיקלה, מעידה כי החלה לכתוב עבורם בשל מצוקה שחוותה בחייה הפרטיים ונגרמה בעקבות הצלחת אלבומה הראשון.
"הייתי ילדה צעירה מאוד ותמימה מבאר שבע", היא מספרת. "כתבתי והלחנתי אלבום בבית, לא הכרתי את השוק ואת המערכת. לא ידעתי לאיזה גוב אריות אני נכנסת. פתאום, כשיצא השיר 'משוגעת' והפך להיט היסטרי, זה הגיע בבת אחת. היו מסיבות עיתונאים וכתבות, והדבר הזה היה גדול עלי. לא ידעתי מה קורה כשאיזה מבקר אכזרי בא ונותן לי מכת פטיש. הייתי נאיבית. לא הכרתי את העולם הזה. הייתי רגישה מדי והכאוס השתלט עלי. הנפילה לתהום הייתה חדה מאוד. התחלתי לפגוע בעצמי. מצאתי את עצמי פתאום אוכלת ומשמינה. נכנסתי למעגל קסמים. זאת מחלה נוראית. סבלתי מעודף משקל מטורף. לא הצלחתי לעצור את זה, עד שיום אחד הפסקתי לאכול, וכשהפסקתי - הפסקתי לגמרי. לקח לי המון זמן להכיר בזה שפיתחתי דיכאון. הבאתי את עצמי למקום קיצוני מאוד, ממש לסף מוות. הבנתי שאם לא אטפל בעצמי, החיים שלי הולכים להיפסק בזה הרגע".
איך יצאת מזה בסופו של דבר?
"חזרתי דרומה ובגלל הכאב התחלתי לכתוב ולכתוב. זאת הייתה התרפיה שלי. כתבתי עבור אמנים אחרים. זה דבר שהצליח להרים אותי מחמש השנים שבהן אמרתי וחשבתי שאני לא מסוגלת. ואז הבנתי שאני רוצה לכתוב אלבום לעצמי. כך נולד 'כמו בהתחלה'".
עם מי מהאמנים היה לך החיבור הכי חזק?
"עם שלומי שבת יש לי ארבעה שירים משותפים. הוא הראשון שלקח את 'יש לך', ושם התחילה התקופה שבה כתבתי עבור אחרים. 'מנגינה', סינגל הבכורה של עדן בן זקן, היה אמור להיות חלק מהאלבום 'כמו בהתחלה', אבל החלטתי לתת לה את השיר כי הרגשתי שהוא מתאים לסגנון ולגון הקול שלה. דיקלה הייתה שותפה שלי בדירה בתל אביב. היא זאת שהעבירה להד ארצי את ההקלטות שלי לאלבום הראשון. עם משה פרץ יש לי כימיה, הוא ליווה אותי לחופה. הכרנו דרך חברים משותפים ואז נוצר השיר 'ברצלונה'".
האם יש צביטה בלב כששיר כמו "מנגינה" מצליח כל כך בביצוע של זמרת אחרת?
"זה משהו שאני תמיד שומעת ברחוב: 'אבל למה זו לא את'? הכל שטויות. כשאדם נמצא במקום רוחני, הוא מבין שיש מעגליות בחיים. שמהות הנשמה בעולם הזה היא לא רק לתת לעצמנו, אלא גם לתת לאחרים. מבחינתי, 'מנגינה' הוא שיר שלי. אבל הוא גם יכול להיות של עדן וגם של כל עם ישראל. לכל שיר יש את הקארמה ואת המזל שלו".
השיר החדש של לפידות והנרי יוצא לאחר שיתוף פעולה שהוליד כבר שני שירים: "ערב בנות" ו"קומסי־קומסה". “לא הייתה מחשבה של 'נעשה פרויקט'. עשינו שיר וראינו שמפיק יש, זמרת יש וחיבור יש, אז אפשר לתת לזה את הכותרת", מסביר הנרי.
לפידות: "במהותי אני אדם שיש בו המון רגש, כאב ואמוציות. כשאני כותבת ומלחינה שירים, בייחוד בלדות, הם לא מגיעים מדברים שקורים היום. רק לאחר שאני מסיימת לכתוב שיר, אני מבינה בתת־מודע שזה על משהו שחוויתי. 'תמיד רציתי שנדבר' היה מכתב שכתבתי לאהוב ומתוכו נולד השיר הזה. זהו כמובן מכתב שמעולם לא נשלח".
הנרי: "הרבה אנשים היו במצב כזה, של אהוב או אהובה שנפרדו מהם. הם נזכרים בהם בתקופה אחרת בחיים שלהם ומסוגלים לכתוב את ה'מכתב' הזה רק לאחר הרבה שנים. דנה עצמה סופר־רגישה. אני עוד לא ראיתי אדם שבוכה בכזאת קלות כמוה. שתי מילים והיא נהר של מים", אומר המפיק, פונה אל דנה ומחייך: "תגידי, אולי את צריכה פסיכולוג?".
את רק בת 35, ויש לך כבר קריירה של כמעט 20 שנה.
"נכון. אני כותבת ומלחינה מגיל 11. עליתי על הבמות בגיל 16. בגיל 19 הקלטתי אלבום ראשון וגנזתי אותו. עד היום הוא בארון של אמא שלי. מאז הוצאתי שני אלבומים, צברתי הרבה ניסיון ותובנות. ובכל זאת, אני חושבת שהמסלול שלי הפוך משל רוב האנשים. נולדתי מבוגרת, ועם השנים נהייתי צעירה יותר. ככה אני מרגישה".