עופר לוי: "נתניהו שם כיפה רק באירועים מיוחדים, הוא מבייש אותי"

שנות ה־90 בקע קולו העוצמתי והחד־פעמי מכל חלון בשכונת ילדותי, כשהוא שר את "יום הרווקים", או "לב של גבר", ונחשב לאחד הזמרים הגדולים של הז'אנר המזרחי בכל הזמנים. עכשיו עופר לוי (53), מתנער מהז'אנר שאיתו הוא מזוהה. "אני לא זמר מזרחי", הוא מצהיר. "אני גם לא זמר טורקי, ערבי או ישראלי. כשאתה אומר מוסיקה, אתה אומר עופר לוי. וכשאתה אומר עופר לוי, אתה אומר הכל. עופר לוי הוא המוסיקה בעולם. כל מה שהוא לא עופר לוי, או מנסה ליצור מוזיקה כמו עופר לוי, ורוצה לדגדג אותו, הוא קשקוש בלבוש. ושוב, אני מדגיש מוסיקה ולא מוזיקה, שכן הז' בא מלשון להזיק, ומוסיקה אינה מזיקה - היא מרפאת".

במשך השנים דבק בו הטייטל "זמר דיכאון", מה שהוא, לדבריו, אנטיתזה מוחלטת לאישיותו המוזיקלית. "נולדתי לשמח אנשים", הוא אומר. "אנשים באופן טבעי נמצאים בדיכאון, והשירים שלי בעצם מוציאים אותם מהדיכאון. טוב לאנשים לצאת מהדיכאון בזכות השירים שלי. קול - או שנולדים אתו והוא מתת האל, או שלא נולדים איתו בכלל. לכן כל העניין של פיתוח קול זה שטויות ולא יעיל. קול צריך לשפשף ולטפח. והקול שיוצא מתוכי הוא בכלל לא הקול שלי. הוא קול של אלוקים. הקדוש ברוך הוא משתמש בקול שיוצא מגופי כדי לגעת באנשים, בדיוק כמו שהוא משתמש בשמיים כדי להוריד גשם. כך הוא משתמש בקול שלי, כדי להוציא שירים לאוויר. כמו שהוא נתן לי את הקול, הוא גם יכול לקחת אותו בשנייה".

לא יודע כלום
לאחרונה הוציא שיר חדש, "סלחי לי" ("מהשמיים מים"), בלדה שכתב והלחין עבורו טל שגב. "השיר הזה של טל המוכשר נשלח אלי לפני שלוש שנים לוואטסאפ, ומשמיעה ראשונה ידעתי שאקליט אותו", הוא אומר. "מי שלא מכיר אותי חושב שאני עצלן, שלוקח לי שנים להקליט שירים. אבל אני איש של עבודה. אני פרפקציוניסט. ועד שאני לא מרגיש ששיר מוכן להקלטה - אני לא מקליט אותו. לפני כמה חודשים פגשתי את המפיק המוזיקלי אלירן אביטל, והתחלנו לעבוד על השיר, שסוף־סוף יצא, וכבר הפך ללהיט גדול. אגב, הקול שלי היום משובח יותר מאי פעם".