ירדנה ארזי וליאור נרקיס מחזירים את הכבוד להורה: בשנות ה-40 וה-50 ה"הורה" הייתה הריקוד הרשמי של ישראל, בייחוד לאור העובדה שהיא נצרבה בקולקטיב הישראלי כשתושבי המדינה שטרם קמה יצאו לרחובות וחגגו במחולות ההורה את הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינת ישראל.
במלאת 70 שנה לקום המדינה ובמסגרת חגיגות יום העצמאות מרשימות במיוחד, נכנסו לאולפן ההקלטות ירדנה ארזי וליאור נרקיס - היא מעמודי התווך של הזמר העברי, והוא מעמודי התווך של הזמר המזרחי העכשווי. השניים הפיחו חיים חדשים במונח "הורה" שדי דעך בשנים האחרונות (מלבד אולי בחוגי ריקודי עם) והקליטו את "ישראל שלי" שכתבו והלחינו יוסי גיספן ובנו אוראל.
משמיעה ראשונה השיר שובה את הלב, ולו בשל הפתיח הכה ארצישראלי המזכיר קצת את טביעת חותמו של דני סנדרסון בימי להקת "כוורת", עובר לסלסולים הנודעים של ימי הזוהר של המוזיקה הים תיכונית, וכמובן חולק כבוד לצלילי האקורדיון הארצישראליים שליוו את המוזיקה הישראלית לאורך שנותיה הראשונות של המדינה.
הוייב בשיר שמשדרים ארזי ונרקיס הוא וייב שמח, צוהל ובעיקר פטריוטי, והרעיון של לשלב בין שני הקולות השונים מניב תוצאה מוצלחת ונעימה לאוזניים שמתחילה רשמית את ההכנות לחגיגות ה-70 המיוחדות.