"קיבלנו ביקורת על כך שאנחנו מגיעים להופיע בישראל. תמיד יש ביקורות. גם בעבר הייתה. כולנו בלהקה קוראים ויודעים מה קורה בעולם, וגם מה קורה בישראל. בשורה התחתונה, אנחנו לא מסכימים עם הרבה דברים שהממשלה עושה, אבל אנחנו מבינים שהאנשים שבאים להופעה הם לא הממשלה".
כך אומר גרט בטנס (48), כוכב להקת הרוק קייס צ'ויס, שחרכה את המצעדים בתחילת שנות ה־90: "אני מאמין שרוב האנשים שמגיעים להופעות שלנו, מחזיקים באותם רעיונות בסיסיים כמו שלנו. אני לא חושב שזה טוב להחרים".
ב־1993 היה בטנס הצעיר חבר בלהקה בלגית מתחילה בשם "שרה בת'" עם שרה אחותו, סולנית הלהקה. באותה השנה, חברת תקליטים גדולה בבלגיה החתימה את האחים, שינתה את שמה ל"דה צ'ויס" ויצרה את אחת מלהקות הפוסט־גראנג' המצליחות של הניינטיז, שהייתה אחראית ללהיטים Not an Addict ו־Everything for Free. אחרי ששינתה את שמה פעם נוספת, והפעם לקייס צ'ויס, ומאחוריה כבר שישה אלבומי אולפן, היא חוגגת סיבוב הופעות עולמי לכבוד 25 שנה לקיומה ומגיעה במסגרתו להופיע ב־1 וב־2 במאי (היום ומחר) במועדון "בארבי" התל־אביבי.
בתקופה האחרונה אמנים רבים שהיו אמורים להגיע לישראל ביטלו את הופעותיהם בעקבות לחצי BDS. מה דעתך על כך?
"אני לא בטוח מי הגיע לישראל ומי לא. אני לא מתחבר להרבה דברים שקורים במדינה שלי, איך שהיא מתנהגת לפליטים, למשל, ולדעתי היא צריכה להיות יותר מקבלת עבור פליטים. גם ישראל צריכה להיות מקבלת יותר. כמו הרבה ממשלות בעולם, הן עושות טעויות. אני לא חושב שזאת סיבה לא לנגן. אנחנו מאוד שמחים להגיע לתל אביב. היינו בתל אביב שבע פעמים ותמיד התקבלנו בחום. אנחנו שמחים לחזור ולחגוג כאן את 25 שנות פעילות הלהקה. בהשוואה לפעם הקודמת שהיינו כאן, הפעם נשיר הרבה מהחומרים הישנים שלנו, כחלק מחגיגות רבע המאה".
מה גרם לכם לחזור לישראל כל כך הרבה פעמים?
"חוץ מהמדינות שהתחברו למוזיקה שלנו וקיבלו אותנו באירופה ממש בהתחלה, ישראל הייתה המדינה הראשונה מחוץ לאזור הקרוב אלינו, שבה המוזיקה שלנו התקבלה ממש יפה. בישראל נתנו לנו את ההרגשה שמבינים על מה אנחנו שרים".
למה אתה חושב שדווקא בישראל התקבלתם כל כך יפה?
"אני לא בטוח. אני חושב שזאת שאלה שאתה צריך לשאול את הקהל. אבל אם הייתי צריך לתמצת את המוזיקה שלנו בכמה מילים, הייתי אומר שזה שילוב של מלנכוליה והרבה תקווה שיוצאת מתוכה. אולי הישראלים יכולים להתחבר לזה".
במה שונה המוזיקה שלכם היום מלפני 25 שנה?
"אני חושב שיצירת מוזיקה היא תהליך ארוך שממשיך להשתפר ולהשתנות כל הזמן. כשהתחלנו לא היינו כל כך טובים. לא הייתי גיטריסט כל כך טוב. כשמתבגרים וסופגים הרבה דברים, ולא רק מוזיקה, משנים את היצירה. היום אנחנו עושים דברים שונים. אנחנו מחפשים תחומים חדשים שבהם אנחנו רוצים לפעול, ורוצים לעשות, כמו גם לכתוב, כל אלבום בצורה שונה".