ויוה לדיווה: 20 שנה לניצחון שסימל חירות, סובלנות ועוצמה נשית

חלפה שנה ובאפריל 1993 חבקה אינטרנשיונל אלבום בכורה בהפקתו של ניסים, שבישר על תחילתה של קריירה ענפה. היו בו הלהיטים "סעידה סולטנה", "דנה אינטרנשיונל" ("שושו יא שושו") וגם "פטה מורגנה", שאותו כתב לה הפזמונאי ואיש הרדיו יואב גינאי.

באלבומה השני "אומפטמפה" (1994) שיתפה האינטרנשיונלית פעולה עם צביקה פיק, שהלחין לה את השיר "אני לא יכולה בלעדיך", אחד מלהיטיה הגדולים. "כשהיא פתחה את הפה ושרה, ידעתי שיש פה זמרת מצוינת שהולכת לכבוש את העולם", סיפר פיק בראיון שהתקיים זמן קצר לפני אשפוזו.

ב–1995 ניסתה אינטרנשיונל לראשונה את מזלה בתחרות קדם־האירוויזיון עם השיר "לילה טוב, אירופה" שכתב יואב גינאי והלחינו שי בורוביץ ועופר ניסים. צביקה פיק נמנה עם מעבדיו. אף שהשיר צעד בראש מצעדי הפזמונים של רשת ג', הוא העפיל רק למקום השני, ולאירוויזיון נשלחה ליאורה עם השיר "אמן". "זו הייתה אכזבה אדירה עבור דנה", מספר כרם. "השיר היה טוב, ומבחינתה היא מכוונת תמיד למקום הראשון, ולא פחות מכך. למרות האכזבה, בדיעבד ההפסד היה המכשול הקטן בדרך לדבר הטוב הבא שציפה לה: האירוויזיון".

חלפה שנה ודנה תכננה לחזור לקדם־אירוויזיון עם השיר "אגדה". אך השיר נגנז והשתתפותה בוטלה. באותה שנה הכריז איגוד השידור האירופי כי המדינות שממוצע הנקודות שלהן בחמש השנים האחרונות היה נמוך, לא תשתתפנה באירוויזיון. מכיוון שישראל הייתה בין המדינות הללו, נבצר מזוכת קדם־האירוויזיון גלית בל לייצג אותנו בתחרות עם שירה "שלום עולם".

ב–1997 מועד תחרות השירה חל בערב יום השואה, לכן ישראל לא לקחה בה חלק. אחרי שנתיים מחוץ לאירוויזיון, מקומה של ישראל בתחרות ב–1998 היה מובטח. באותה שנה החליטה ועדת רשות השידור שבמקום קדם־אירוויזיון תינתן למוזיקאים אפשרות להציע שירים שייבחרו על ידי ועדה מיוחדת. יואב גינאי, שכתב לדנה את השיר "לילה טוב, אירופה", החליט לנסות שוב ויצר שיר חדש שתפר למידותיה.



בין חושך לאור

"הייתי בטיול בניו יורק ובעודי במונית כתבתי על קופסת סיגריות טקסט בשם 'דיווה'", מספר גינאי. "את ההשראה לשיר נתן לי די־ג'יי במועדון שקרא לזמרת שחורה ענקית 'הדיווה שלי'. החלטתי שדיווה זה מושג נהדר ובינלאומי.

"השיר נכתב באופן מודע ואקסקלוסיבי לדנה. האמנתי בכל לבי שטקסט כזה, המדבר על הנשים הגדולות בהיסטוריה, יביא לה את הניצחון המיוחל באירוויזיון. מסרתי את הטקסט לעופר ניסים ושי כרם, שהבטיחו למצוא מלחין".

"השיר שכב אצלנו במגירה בערך חצי שנה", מספר כרם. "אהבנו אותו, אבל לא היינו סגורים על זה שהוא השיר הנכון שאנחנו רוצים לשלוח לוועדה, וגם לא מצאנו מלחין מתאים. כשמועד ההגשה התקרב, יואב שאל אם זה בסדר שהוא ימסור את השיר לצביקה פיק. אמרנו לו בבקשה, וכעבור יומיים השיר היה מוכן".

"איך שקיבלתי את הטקסט, הרגשתי את המנגינה יוצאת לי ישר מתוך הלב", סיפר פיק. "תוך כדי נסיעה באוטו, עם המילים של יואב בידי, נוצרה המנגינה תוך דקות ספורות. שמעתי תזמורת שלמה מנגנת לי בראש".

לאחר שהשיר הולחן נפגשו אינטרנשיונל, גינאי, כרם ועופר ניסים בביתו של פיק, והמאסטרו ניגן להם את השיר. "בהתחלה הלחן היה מאוד אטי, בלדה כזו רומנטית. לא ראינו את זה כשיר שיכול לקחת את האירוויזיון", מספר כרם, "אבל החלטנו לא לוותר עליו. עופר החליט לקחת את השיר למעבד הצעיר אלון לוין, שעסק במוזיקה אלקטרונית, וביקש שינסה להוציא ממנו משהו".

"עופר וצביקה הגיעו אלי הביתה", נזכר לוין, שהיה אז חייל טרי וחלק מהרכב אלקטרוני בשם "אינסייד אאוט". "לאחר שצביקה ניגן את השיר הוא הלך, ועופר נשאר איתי. בהכוונתו והדרכתו עשיתי את העיבוד המוזיקלי".

לימים נגררו פיק ולוין לבית המשפט. לוין טען כי לא קיבל קרדיט על היותו המעבד המוזיקלי הבלעדי של השיר ובוררות אקו"ם פסקה לטובתו והורתה לפיק לשלם לו תמלוגים. "עופר היה המפיק הראשי וצביקה עשה אך ורק את העיבוד הקולי ולא היה לו חלק בעיבוד המוזיקלי", מבהיר לוין. "רק דרשתי את מה שמגיע לי כחוק".

לאחר שהשיר הוקלט, הוא נשלח לוועדת רשות השידור שכללה 11 שופטים, בהם נעם סמל, גל אוחובסקי, עמוס אורן, מנחם גרנית ושמעון פרנס. ב–23 בנובמבר 1997 התכנסה הוועדה במלון "דן" בקיסריה ובחרה ברוב של שבעה נציגים את "דיווה" כשיר שייצג את ישראל באירוויזיון. למקום השני הגיע ארקדי דוכין עם שירו "התקווה".

"מיד כשהשיר נבחר, חברי כנסת מקובעים, בעיקר מהמפלגות הדתיות, התנגדו לכך שזמרת טרנסג'נדרית תייצג את ישראל באירוויזיון וטענו שזה מנוגד לדת", מציין כרם. "אבל הרעש לא עזר להם". "הבחירה בדנה אינטרנשיונל לא נותנת לי שום כבוד כיהודי", אמר סגן שר הבריאות דאז, שלמה בניזרי בראיון לערוץ הראשון. "העם היהודי תמיד ידע איך להיות אור לגויים, והפעם זה חושך לגויים. דנה היא תועבה, אפילו בסדום לא היה דבר יותר גרוע".



הנוצות של גוטייה

לילה לפני שעלתה על המטוס לברמינגהאם, בריטניה, הגיעה דנה לכותל והתפללה להצלחתה. בבוקר שלמחרת עשתה את דרכה המשלחת, שכללה בין היתר את כרם, ניסים, ארבע זמרות ליווי ואת מעצב השיער מיקי בוגנים והמדריכה הקולית דלית כהנא. "התקבלנו בחום", אומר כרם. "אבל סוכנויות ההימורים חזו שנגיע רק למקום השישי".

"השבוע הזה שלפני האירוויזיון הוא שבוע שאין בו דקה אחת של הנאה", מספרת אינטרנשיונל. "כולו מתח ופחד דרמטי ועצום לאכזב. אני לא זוכרת את השבוע הזה כשבוע של פאן, ולא הייתי חוזרת בחיים לתקופה הזו".

טרם נסיעתה קיבלה אינטרנשיונל מתנה מאוד מיוחדת ממעצב האופנה הצרפתי ז'אן פול גוטייה. "ז'אן העריץ את דנה ונתן לה במתנה וכברכת הצלחה ז'קט נוצות יוקרתי בעיצובו", מספר כרם. "באירופה נוצר רעש גדול סביב הבגד שתפר גוטייה למידותיה של דנה, אבל החלטנו לא לחשוף אותו לראווה, ובחזרות לתחרות דנה לא הופיעה עם הז'קט. ביום שבת, כמה שעות לפני התחרות, כבר לא יכולנו להסתיר את הבגד ובחזרה הגנרלית האחרונה דנה עלתה לבמה עם הז'קט.

"מכיוון שהנוצות הסתירו לדנה את הפנים, הבמאי ביקש שנוציא כמה נוצות, אבל אל תשכח שכל נוצה עולה אלפי דולרים. נוצרה לנו התלבטות קשה, ובסוף החלטנו לעשות זאת, כי ממילא כולם ידעו שגוטייה עיצב את הבגד. באותו זמן החלטנו שבתחרות עצמה דנה תופיע בבגד פשוט, שמלה משומשת שגילת אנקורי לבשה פעם, ולא עם הז'קט היוקרתי. קבענו שרק אם נזכה, דנה תלבש את הז'קט. עד אותו רגע אף זמרת לא הופיעה עם ז'קט כזה בתחרויות, ואחרי דנה, זה הפך לפופולרי יותר". שוויו של הז'קט, שזכה לכינוי "שמלת התוכי", מוערך ב–240 אלף דולר, והוא מוצג כיום במוזיאון הלובר בפריז.

התחרות התקרבה וביום חמישי נחתו בברמינגהם שאר חברי המשלחת הישראלית, בהם יואב גינאי וצביקה פיק, שנסעו במימון עצמי. "כשהגעתי לאולם, הייתי צריך לקבל כרטיס משתתף", שחזר פיק. "הייתה שם גברת שנתנה לי את הכרטיס ובספונטניות שאלתי אותה: 'מאיפה עולים לבמה הזוכים?'. היא צחקה וחשבה שאני חי בסרט, אז ענתה: 'אם תזכו, אומר לך'. בהמשך, אחרי שזכינו, היא טפחה לי על השכם והובילה אותי למקום הנכון".

באותה שנה החליטה ועדת האירוויזיון העולמית על כמה שינויים: מעתה המדינות התחילו להופיע בעיקר עם פלייבקים ולא עם תזמורות נגנים גדולות בלייב. כמו כן, זה היה האירוויזיון האחרון שבו יושם חוק השפה, החוק שמחייב את כל המדינות המשתתפות להופיע בלשון המדינה שממנה האומנים מגיעים. והיה עוד שינוי: זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות האירוויזיון שהקהל הצביע מהבית, וההצבעה לא הייתה תלויה רק בחבר שופטים.

ערב התחרות הגיע, ובשעה עשר בלילה הכריזו המנחים טרי ווגן ואולריקה ג'ונסון על פתיחת האירוויזיון ה–43. עיני העולם היו נשואות אל אינטרנשיונל, שהייתה השמינית לשיר באותו ערב. חצי שעה אחר כך עלתה דנה על הבמה, ביצעה את "דיווה" וקצרה תשואות ומחיאות כפיים אינסופיות. אך עם זאת הניצחון לא היה מונח בכיסה.

התחרות, שהייתה אחת הצמודות בתולדות האירוויזיון, הגיעה לשיאה לקראת חצות, כשישראל ומלטה הפייבוריטית מובילות את הטבלה. לאחר הקראת הנקודות של צוות השיפוט הטורקי, נוצר שוויון: 164 נקודות לכל אחת. ההכרעה הייתה מונחת בידיו של צוות השיפוט המקדוני, שחתם את ההצבעה.

המקדונים העניקו שמונה נקודות לישראל ו–10 נקודות לבריטניה. רבים הניחו כי הם ימסרו את 12 הנקודות למלטה, אך המקדונים הפתיעו כשמסרו את הדוז פואה לקרואטיה. עם סיכום הנקודות היה ברור: ישראל הגיעה למקום הראשון עם 172 נקודות, הבריטים במקום השני ומלטה במקום השלישי. יש ניצחון!

כל הכוחות הנכונים

"הייתי בהלם טוטאלי כששמעתי את הדוז פואה בוקע מהרמקולים ומהמסך הגדול", משחזרת אינטרנשיונל. "אני לא יכולה לתאר לך במילים את ההרגשה הזו. אני גם לא זוכרת מה הרגשתי במשך שלוש דקות הביצוע של השיר. יש לי סוג של בלקאאוט. זו הייתה ועדיין זכות גדולה עבורי. מיד כשזכיתי אמרתי: 'אלוהים היה איתי'".

עם הזכייה הכריזו המנחים הבריטים בשמה של דנה והמתינו לעלייתה לבמה, לפי הכללים המקובלים של התחרות. אלא שהיא לא הגיעה. "הבריטים לא הבינו מה קרה לנו ולא ידעו מה לעשות", צוחק כרם. "בסך הכל רצנו לחדר שבו היה הז'קט של גוטייה, כדי שדנה תלבש אותו. בסוף הכל הסתדר וזכינו לעשות את ההיסטוריה ולהביא כבוד לישראל".

"המשלחת הישראלית הייתה היחידה שלא באה לחזרה המיוחדת שערך ה–BBC עם כל המשתתפים, ושבה חודדו הנהלים של ההגעה לבמה במידה שהמשלחת מנצחת בתחרות", מגלה גינאי. "אז הגענו אומנם באיחור לבמה, אבל הגענו. דנה, שעלתה עם דגל ישראל והזמינה במהלך השיר את הקהל לישראל בשנה הבאה, עשתה הכל כדי להפוך את מעמד הזכייה למושלם ביותר שיכול להיות".

עם זכייתו העפיל השיר לצמרות מצעדי הפזמונים בשלל מדינות: בספרד כיכב במקום הראשון, בבלגיה במקום השני, בשוודיה במקום השלישי, ובבריטניה הגיע "דיווה" למקום ה–11. בישראל דורג השיר במקום השני במצעד השנתי של רשת ג', ואינטרנשיונל קטפה את תואר "זמרת השנה". הסינגל נמכר בכמיליון עותקים ברחבי העולם.

בעקבות הזכייה דירג המגזין היוקרתי "טיים" את אינטרנשיונל במקום החמישי ברשימת האנשים המשפיעים ביותר של השנה, ובספרד אף יצאו לחנויות בובות ברבי בדמותה.

השיר עשה עוד היסטוריה: הקליפ ל"דיווה", בבימויו של גיא שגיא, הוא הקליפ הישראלי הראשון ששודר בערוץ MTV העולמי והיחיד שהעפיל למקום הראשון שם. עוד בטרם צולם הקליפ פנו אינטרנשיונל ומנהליה לרשות השידור כדי שזו תסייע כלכלית אך נענו בשלילה, ודנה השקיעה 20 אלף דולר מכספה.

ב–2005 נבחר "דיווה" למקום ה–13 ברשימת שירי האירוויזיון האהובים בכל הזמנים בתחרות "יובל לאירוויזיון" שנערכה בדנמרק. בשנת 2016, באירוע המחווה לשנת ה–60 לאירוויזיון שנערך בלונדון, נמנה "דיווה" עם 15 שירי האירוויזיון האהובים, יחד עם "אבניבי" של יזהר כהן.



"השיר הפך למשהו גדול יותר מסך חלקיו", מנתח גינאי. "הוא הפך לסמל לחירות, לטולרנטיות ולהמנון הגדול של הקהילה הלהט"בית בכל העולם. המהפך הגדול שהביאה דנה לאירוויזיון עם 'דיווה' נתן בוסט עצום לתחרות והרחיב את מעגל אוהדיה. עד היום כשדנה מגיעה כאורחת לתחרות, היא לוקחת מיד את מלוא תשומת הלב".

"הטקסט מעולה וגם המנגינה וכמובן הביצוע מושלם", סיפר פיק. "כל הכוחות הנכונים לקחו חלק בהפיכת השיר למצליח ולא כיוונו מלכתחילה למקום השני, אלא אך ורק למקום הראשון. עד היום בכל מקום שאני מסתובב בו אנשים מזהים אותי בזכות 'דיווה' ושרים לי אותו בכל העולם. זה מטורף. בעיני, 'דיווה' הוא חלום שמתגשם ואחד מרגעי השיא של הקריירה שלי".

"אי אפשר להתייחס ל'דיווה' רק כאל שיר", מסכם כרם. "הוא סמל לכך שממדינה קטנה כמו ישראל יכולה לצאת פתיחות כזו לזמרות כמו דנה ובכלל לקבלת כל המגדרים והמינים. דנה לא רק פתחה מאז הזכייה בקריירה בינלאומית משגשגת ומצליחה, היא גם שגרירת ישראל לחופש ולשוויון בכל רחבי העולם".

שנה אחרי הזכייה ההיסטורית נערך האירוויזיון בירושלים, ובמסגרתו העפילה להקת הבנים עדן עם שירה "Happy Birthday" למקום החמישי בתחרות. במשדר החגיגי ביצעה אינטרנשיונל על חומות ירושלים את השירים "דרור יקרא" (שיר עם תימני) ו"Free" של סטיבי וונדר.

20 שנה חלפו מאז הזכייה ו"דיווה" עדיין נחשב לשיר הפופולרי ביותר שישראל שלחה לאירוויזיון, ופסלוני הזכייה מזכירים למי שלקח חלק בהיסטוריה את המעמד המרגש. הפסלון של אינטרנשיונל שמור בביתה כפריט שימושי ביותר: הוא משמש לה כמחזיק לדלת. צביקה פיק ויואב גינאי שקיבלו פסלון אחד לשניהם, נאלצו לחלוק בו. לדברי פיק, על פי הסיכום בין השניים, הפסלון נמצא מספר שנים במשרדו ומספר שנים אצל גינאי. אולם לדברי גינאי כמעט רוב הזמן הפסלון נמצא אצל פיק. ויווה לה דיווה.