סופי טאקר: "נהפוך את המופע בישראל לערב הטוב ביותר בחיינו"

כשסופי האולי וטאקר הלפרן, צמד האלקטרו־דאנס הניו־יורקי סופי טאקר, נפגשו לראשונה בתערוכת אמנות באוניברסיטת בראון ברוד איילנד, הם אפילו לא דמיינו שהפגישה הזו תוליד את אחד ההרכבים היותר מצליחים בסצינה שהפך לתופעה בינלאומית. "בפעם הראשונה שפגשתי בטאקר, אמרתי לעצמי: 'וואו! הבחור הזה גבוה!'", מספרת האולי. "וכשהתחלנו ליצור מוזיקה ביחד, הרגשתי שזה מקורי וזורם. הסתדרנו בצורה יוצאת מן הכלל, ועכשיו אנחנו חברים קרובים. אבל לקח לנו קצת זמן להכיר זה את זו מאחורי הצלילים".

חודשיים אחרי שנפגשו לראשונה ב־2016, שחררו האולי והלפרן את שירם הראשון, "Drinkee", שהפך ללהיט עולמי ענק, ונכון לרגע כתיבת שורות אלו צבר 16 מיליון צפיות ביוטיוב.

"זה קרה בפתאומיות והתרגשנו כל כך שאנשים מסביב לעולם האזינו לשיר הזה", אומרת סופי. "זה היה השיר הראשון שלנו, ולא היה לנו שמץ של מושג שמישהו בכלל יטרח להקשיב לו".

השיר, שבזכות הצלחתו הפנומנלית נחטף לפרסומת ההשקה של "Apple Watch", כיכב בספוטיפיי עם עשרות מיליוני האזנות והיה מועמד לגראמי, כשהוא הופך את הצמד, שעד לאותו רגע היה אנונימי לחלוטין, לשם הלוהט ביותר בתעשיית האלקטרו הבינלאומית.

השנה רשם הצמד הישג נוסף, כשמפתחי משחק הכדורגל FIFA 2018 אימצו את להיטם הגדול הבא, Best Friend, כהמנון השנתי של המשחק, ובכך העניקו לגיטימציה להצלחתם הנוספת של השניים; והדובדבן שבקצפת קרה ממש לאחרונה: אירוח בתוכניתו הפופולרית של קונאן אובראיין, שסימן אותם כהבטחה. באפריל השנה הוציא הצמד את אלבום הבכורה Treehouse, שזינק למקום החמישי במצעד אלבומי הדאנס האמריקאי וקצר ביקורות חיוביות ברחבי העולם.

"אנחנו יוצרים מוזיקה שאנחנו אוהבים, פשוטו כמשמעו", מנסה סופי לפענח את סוד ההצלחה. "אם יש שיר שאחד מאיתנו לא אוהב, אנחנו גונזים אותו. אנחנו לא יוצרים מוזיקה בשביל אף אחד אחר, ולא חושבים אם אנשים יאהבו את השיר או לא. המוטו היחיד שמוביל אותנו ביצירת שירים הוא: 'האם זה גורם לנו לנוע ולרקוד? האם אנחנו אוהבים את זה?'. זה הכל".