לאן נעלם המוזיקאי דני מסנג, אחת ההבטחות הגדולות בשנות ה-70?

בארה"ב הוסיף להתעסק במוזיקה: הקליט אלבומים ושירים, יצר מוזיקה לתיאטרון, כתב ספר, שיחק והפך לחזן ומנהל קהילה יהודית בלוס אנג'לס. במקביל, הבליח ללא מעט הופעות אירוח טלויזיונית בין השאר בסדרה הפופולארית – "חוק וסדר". 

את דני הכרתי אישית לראשונה לפני כשלוש שנים דרך הפייסבוק. שלחתי לו, כמעריץ מוזיקה מושבע, תמונות ישנות שלו מימי הזוהר שלו בסבנטיז והקלטות מוזיקה נדירות שלו מהסבנטיז שחלקן נגנזו ולא ראו אור, ולפני שנה, בביקורו הלא תדיר בארץ, נפגשנו מאחורי המסך.

האדם אותו פגשתי היה אדם צנוע מאד, אדיב, חברותי ובעיקר מחובר מאד לשורשיו הישראליים. בשבוע שעבר קפץ מסנג לביקור בזק בן יומיים בישראל לצורך פגישת מחזור שלו עם חבריו מהתיכון וניצלתי את הזמן בכדי לשבת מול פנים מול פנים ולשמוע את כל סיפורו המוזיקלי המלא של מי שעד היום תקליטו היחיד שיצא בארץ נחשב לאחד מפריטי האספנות הגדולים בישראל והוא עצמו נותר בגדר תעלומה. 

דני מסנג נולד בתל אביב בשנת 1950 וגדל בשכונת צהלה. סבו, הרב הקונסרבטיבי ד"ר שלום צבי דוידוביץ היה בעל ההשפעה הגדולה עליו בנושא היהדות, כדבריו. "הוריי אמנם לא היו דתיים מאד, אבל סבי נהג מדי שבוע לשבת איתי וללמד אותי יהדות ולמעשה ממנו ספגתי את כל האהבה והידע בנושא הזה. הייתה לו השפעה עצומה עליי ועל גיבוש הישות האמנותית שלי", מספר.

בנעוריו החל מסנג להופיע ולשיר ובגיל 15 זכה לחשיפה המשמעותית הראשונה. "כבר כנער נמשכתי לבמה. למדתי בבית ספר 'רננים' ואפילו הייתה תקופה קצרה שהיה לי צמד עם חברי לספסל הלימודים, יגאל בשארי (בשן). בשנת 1965 השתתפתי בתכנית 'תשואות ראשונות', תכנית הרדיו הפופולארית באותן שנים וזו הייתה חשיפה של 100 אחוז רייטינג באותה תקופה", נזכר, "זה פתח לי את הדלת הראשונה לעולם הבידור".

עוד בטרם גיוסו לצבא, החל מסנג להתערות בסצנת המוזיקה המקומית: הוא השתתף  במופע "בשבילי בשבילך" משירי יורם טהר לב, הקליט קאבר ל"את הרוח" (שיר שביצע במקור אבי טולדנו בפסטיבל הזמר) ובשנת 1970 הצטרף לשלישייה מוזיקלית חדשה: "שלישית לימוני הדבש" (יחד עם הזמרים משה הלל ואפי וייס). השלישיה התפרסמה בשל להיטים כמו "התור שלנו לאהוב הגיע", "מי ההולך" ו"רמזורים".

"הופענו מספר הופעות שזכו להצלחה אבל באותה תקופה התגייסתי לצבא וזה נגמר", מסביר, "באותה שנה השתתפתי גם בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר 'אהובתי אהובתי' ובמופע 'הלוך הלכה החבריא' (מופע שירים רוסיים בלבוש עברי) ואז מצאתי את עצמי שוב בשלישיה – 'הצירוף המקרי'". אל שלישית הצירוף המקרי שכללה מלבד מסנג גם את צילה דגן ויאיר קלינגר, הגיע לאחר שהוזמן להשתתף במופע "ייאוש יושב על ספסל" (ערב משירי ז'אק פרוור) ולאור ההרמוניות הווקאליות הנהדרות שגילו חברי השלישיה, הם החליטו לעשות זאת "רשמית" והקליטו להיטים כ"בלדה ללוח השנה" ו"רוזה מרציפן".

"בשלישיות הללו אהבתי מאד את העבודה על השירים והחזרות אפילו יותר מלהופיע", אומר. לאורך שנות ה-70 השתתף מסנג בלא מעט הפקות בולטות בארץ בהן: צוות המופע "איש חסיד היה" בארה"ב, סרט הטלוויזיה – "הרופא הקטן מרחוב החבשים", תכניות רדיו שונות, במופע "תפוח הזהב" וכמחליפו של השחקן מוטי ברכאן ב"פרפרים הם חופשיים".

בשנת 1974 החל לעבוד על אלבום הבכורה שלו – "דני מסנג – אלבום ראשון" שהפך להצלחה היסטרית וכלל קלאסיקות בהן: "אנחנו", "אנו ניפגש", "דוידוביץ'", "הלילה הזה" ושירים מתורגמים לעברית של בוב דילן ("זה היה רעיון של המנהל שלי, שלמה צח, להקליט את שירי דילן בעברית בעקבות תכנית הרדיו בה השתתפתי – 'פגישה מחודשת'").  התקליט יצא בשנת 1975 ומסנג הפך לסופרסטאר. "זו הייתה תקופה מאד אינטנסיבית", משחזר, "התקליט היה נהדר והשתתפו בו מיטב היוצרים כמו מתי כספי, שלמה גרוניך, אהוד מנור וכל זה יצר אלבום קונספט שהתאים בדיוק לגוון קולי. כמובן שהאלבום כלל גם שירים מקוריים משל עצמי".

ואז, בשנת 1976, החליט מסנג לעזוב את ההצלחה בארץ ולהעתיק מגוריו לארה"ב. "הייתה לי אזרחות מלכתחילה וגם ידעתי אנגלית על בוריה מהוריי אז היה לי קל להתאקלם". למרות שעבר, שמר מסנג על קשר הדוק עם היהדות והיצירה הישראלית. הוא השתתף במסעי פסטיבל הזמר החסידי בארה"ב, השתתף במופע הפולקלוריסטי – HERE IS ISRAEL, הוסיף לכתוב, להלחין, לביים סרטים ומחזות והקליט יותר מ-8 אלבומים בעלי נופך יהודי-ישראלי.

כיום, כאמור, ממשיך מסנג לפעול בתחום המוזיקה ואף סיים בימים אלה לכתוב ספר יהדות חדש עם פרספקטיבה אישית. הוא נשוי לטרי ואב לשני בנים: יהונתן וירדן ומנהל קהילה יהודית משלו ומכהן כחזן בית הכנסת הרפורמי "היכל ישראל" שבהוליווד. 

צפו והאזינו בביצוע חי אקוסטי, מרגש ונדיר של דני מסנג ללהיטו "אנחנו" גרסת 2018: