לרגל יום הולדתו ה־60, יזהר אשדות חגג בדרכו הייחודית והחליט לציין את המאורע באלבום סולו חדש, שישי במניין, "כך הולך הרוח", שאת מילותיו כתב יהלי סובול והלחין אשדות. בשישי האחרון הושק האלבום בזאפה תל אביב בדרך מיוחדת במינה: שלוש הופעות בסוף שבוע אחד. אם ציפיתי לשירים חדשים שנשמעים כאילו יצאו מקפסולת זמן מהאייטיז ומהניינטיז, אשדות לא מספק את הסחורה; השירים שנחשפו לראשונה במופע, מיזגו בין השפעות אלקטרוניות עכשוויות, ניסויים מוזיקליים בלתי שגרתיים של מוזיקת עולם עם רוק, ובעיקר קו מפתיע ובלתי צפוי מפרי מוחו. נדמה כי שש השנים שחלפו מאז אלבומו הקודם ("עניין של הרגל") היטיבו עמו.
אשדות עלה לבמה עם סוללת נגנים מובחרת: פיטר רוט (גיטרות וקולות), רני עפרון (קלידים ואקורדיון), צוף פילוסוף (בס), שי ברוך (תופים) ודינה לוריא (כינור). כל אלו היוו אריג מוזיקלי משכר חושים, מלודי ועשיר, שהמחיש את משמעות המושג מופע חי. גם העיבודים המוזיקליים לאורך המופע, היו הדוקים ותפורים היטב למידותיו, וכללו ויברציות מרעננות שלא הותירו את הקהל אדיש.
המופע כלל שירים מהאלבום החדש כמו "את והגשם", "כפר צרפתי" ו"קמבודיה" - יצירה אינסטרומנטלית משגעת - כשאשדות ולהקתו מתמרנים בכישרון בין דיוק מוזיקלי לאלתור הספונטני.
לצד זה, בוצעו שירי הסולו המוכרים של אשדות כ"איש השוקולד", "במרחק נגיעה מכאן", "צלו של יום קיץ" וכמובן "מה תאמרי"; שירים שיצר לאחרים, בהם "זריחה על המדבר" של אדם, שאשדות ביצע בדואט עם רוט; "תן לי קצת ממך" שביצעה במקור קורין אלאל; ובפינאלה, בתזמון מושלם, "ככלות הקול והתמונה" שביצע במקור דני בסן. ואם בבסן עסקינן, מובן שאי אפשר היה לוותר על שיר "תיסלמי" אחד לפינוק, "יש לך אותי" המענג.
המופע לא כלל רק שירים, אלא גם אתנחתות הומוריסטיות ואינטראקציה נהדרת עם הקהל שמילא את האולם עד גדותיו, וחגג עם אשדות את צאת האלבום החדש לפני כניסת השבת.