מכירים את הקיץ שנוחת עליכם פתאום עם חופש גדול, חום כבד ולחות בלתי נסבלת, וכל מה שאתם שואלים זה “איך נעבור את השבועות האלה ונישאר בחיים?". אז קודם כל כדאי שתשבו, תירגעו ותציצו באתר של מפעל הפיס, כי בזמן הזה ממש המיזם “בימות פיס" נמצא בעיצומו, וחבל שתפספסו, מדובר באופציית בילוי נהדרת.



זו השנה השמינית שבה הפרויקט הנפלא מתקיים ברחבי הארץ. הופעות מוזיקליות ביותר מ־200 רשויות מקומיות. המחיר המקסימלי לכרטיס הוא 30 שקל, ולא מעט הופעות הן בכלל בכניסה חופשית.



בואו ניקח למשל את לוח ההופעות של חודש אוגוסט, נראה מה יש בתפריט: עמיר בניון מופיע באופקים, דני סנדרסון במגידו, מוש בן ארי בקריית ארבע. כל אותם כוכבים יופיעו במחיר של 30 שקל לכרטיס. שירי מימון ביבנאל וקרן פלס באזור יופיעו חינם, אין כסף. תגידו אתם, זו לא סיבה מצוינת לצאת מהבית?



ביקרנו לא מזמן במשרדה של מיקי ריס, מנהלת פרויקטים באגף התרבות במפעל הפיס, שהמיזם נמצא באחריותה. הלוח שלה מלא, הטלפונים לא מפסיקים לזרום, ככה זה כשדרישה רק הולכת וגוברת. “המיזם התחיל כשלפיס מלאו 60 שנה ולכבוד האירוע החליטו לערוך 60 מופעי מוזיקה ב־60 רשויות", היא סקרה את ההיסטוריה. “מאז זה רק הלך וגדל. לפני שנתיים היו 154 מופעים, בשנה שעברה 193 והשנה יותר מ־200. כמעט כל הרשויות משתתפות".



מאור אדרי. צילום: משה ביטון
מאור אדרי. צילום: משה ביטון



***



אין כמעט אומן שלא רוצה לקחת חלק בחגיגה המוזיקלית שמגיעה ליישובים מדן ועד אילת וכוללת גם את המגזר החרדי והבדואים בדרום. השנה קרוב ל־500 אומנים נענו לקול קורא שהוציא מפעל הפיס להשתתפות בפרויקט. מפעל הפיס אינו בורר את המופעים השונים על פי איכותם, על כך מחליטות הרשויות בפועל, אבל יש קריטריונים שהאומנים וההרכבים נדרשים לעמוד בהם כדי להשתתף באירוע. לדוגמה האומן המשתתף חייב להציג ברקורד לפחות אלבום אחד שהוציא. הוא גם צריך להופיע לפחות 70 דקות וכמובן להיות אזרח ישראלי.



“להבדיל מימי העצמאות, שם למחירי האומנים אין גבול, אנחנו מכתיבים רמת מחירים למופעים, כדי שלא תהיה השתוללות", מבהירה דולין מלניק, ראש אגף תרבות במפעל הפיס. “אנחנו חושבים שזה ראוי ומידתי ורוצים שכמה שיותר מופעים ייכנסו בתקציב, לכן יש תקרת מחיר. אומנים שמוכנים לעבוד במחירים האלה מגישים הצעות - ורבים עושים זאת. הם מבינים שיש לפרויקט צד חברתי, כי הוא מאפשר להם להגיע למקומות



שבלי הפרויקט ספק אם היו מגיעים אליהם. זה סוג של win-win עבור האומנים, הקהילה וגם עבורנו, מפעל הפיס".



כל רשות זכאית למופע אחד בשנת מיזם. הרשויות היו צריכות לדרג בסדר עדיפות את חמשת האומנים שהן הכי רוצות ויכולות להרשות לעצמן מכלל מאות האומנים המוצגים לבחירתן. מפעל הפיס מודיע לרשות מיהו האומן הנבחר מבין החמישה. “אנחנו משתדלים ש־85% מהרשויות יקבלו את הבחירה הראשונה שלהן והשאר את השנייה או השלישית", מספרת ריס. “אנחנו מבקשים לשמור על שוויוניות והוגנות ולא מאפשרים למופע לחזור על עצמו יותר מחמש פעמים במהלך הפרויקט".



היום, כאמור, מחיר כרטיס כניסה למופעי “בימות פיס" הוא מקסימום 30 שקל, מחיר סמלי בכל קנה מידה של הופעות בארץ. והוא בא לסייע למועצה להשקיע במופע אטרקטיבי. משום שבלא מעט יישובים אין אולמות, ההופעות של “בימות פיס" נערכות במקומות לא בדיוק שגרתיים: מגרש כדורגל, אולם ספורט של בית ספר, רחבת מתנ"ס, מדשאה בלב היישוב.



כשסיכמו ב־2017 את הפרויקט גילו במפעל הפיס שצפו במופעים כ־160 אלף איש ברחבי הארץ. “זה אחד הפרויקטים היותר חשובים שלנו", משוכנע עמיר ריטוב, ראש המועצה האזורית לב השרון ומ"מ יו"ר מועצת הפיס לתרבות ואומנות. “המטרה היא להנגיש את התרבות. הרי בפריפריה לפעמים צריך לנסוע שעות עד למרכז הארץ כדי לראות הופעה, וכאן מביאים אומנים מהשורה הראשונה עד הבית. זה נחמד, מגבש. קיבלנו בפיס החלטה חשובה להוריד את הרף הסוציו־אקונומי. בעבר הגענו בעיקר לרשויות חלשות, אבל אמרנו שאנחנו רוצים להגיע לכולם. כל מי שמעוניין במופע במסגרת ‘בימות פיס' יכול לקבל אותו. ואכן, רוב הרשויות מנצלות את הפרויקט, כולל הרשות שלי".



במפעל הפיס יש תיקיות מלאות במכתבי תודה על הפרויקט. לא מעט טלפונים מגיעים במהלך השנה עם שאלות. למשל אם אפשר להוסיף מופע ליישוב ומי האומן שיגיע. “חלק מהרשויות המקומיות משתפות את הקהילה בשאלה מיהו האומן שהיא רוצה לצפות בו", מספרת מלניק. “לכן בנוסף לפן התרבותי, יש פה גם אקט דמוקרטי נחמד".



ארז לב. צילום: דריו זימה
ארז לב. צילום: דריו זימה



***



היו שנים שבהן למפעל הפיס היה קשה לשווק את הפרויקט למגזר הערבי ולמגזר החרדי, אבל היום הם צרכנים גדולים. כרבע מההופעות הן למגזר הערבי ובשפה הערבית. גם אצל החרדים יש ביקוש גדול להופעות. קחו למשל את 8 באוגוסט. באותו יום יופיע בקריית יערים זאנוויל ויינברגר וביישוב רכסים שמואלי אונגר.



מפעל הפיס מגיע לכל פינה, בלי לקפח אף אחד בדרך. הפרויקט מדוד ומתומחר, ואומנים שרגילים לקבל סכומי עתק מתבקשים להתחשב ולהוריד במחיר. “אנחנו עושים מו"מ עם אומנים וסוכנים", ריס אומרת. “השנה התקיימו יותר מ־120 מו"מים על אודות מחירי מופעים, ואחרי שהכל היה על סף סגירה ביקשנו: ‘תורידו עוד'. זה גם חוסך לרשות, והתושבים נהנים מיותר מופעים".



את החוזה מול האומן עורכת הרשות, והיא גם אמורה לעמוד בכללים בסיסיים שמנהיג מפעל הפיס. למשל: החובה לפרסם את המופע בקרב תושבי הרשות, להעמיד מקום מופע ראוי ולגבות דמי כניסה סמליים בלבד. אנשי מפעל הפיס מגיעים לכמה שיותר מופעים במסגרת המיזם כדי לבדוק שהכל דופק כמו שצריך ושאין תקלות. “זה פרויקט מאוד פופולרי", מדגישה מלניק. “מגיע להרבה קהלים ואנשים. הוא הפך לסוג של גרעין מרכזי שלפניו רשויות מקומיות מעלות לבמה להקות מהאזור כחימום לאומן. זה אירוע תרבותי, מקומי ומקצועי".



הפרויקט יצא לדרך בחום של חודש יוני ויימשך עד הממטרים הפזורים של דצמבר. אם אתם נאנקים תחת הלחות הבלתי נסבלת, מומלץ לכם לבדוק מה קורה אצלכם מתחת לבית, חבל שתפספסו. “יש דרישה גדולה", אומר ריטוב. “אני מאמין שבעתיד מפעל הפיס ימשיך לגדול ולצמוח ואחד הפרויקטים שנשמח לפתח הוא ללא ספק ‘בימות פיס'".