נתי לוי חוזר ויורה: "קיסריה זה פח אשפה. אין הרבה מבצעים כמוני"

זה הצייר שמצייר לי שקרים/ ומכבה את לבי במים קרים/ אך בדבר אחד אני בטוח/ שאם אפול, אתה לי כוח". כך, בצורה מעורפלת משהו, פותח נתי לוי את שירו החדש "הצייר", שכתב עם אריק זנטי, ואותו הוא מחשיב כאחד המלחינים הגדולים במדינה.

מה מסתתר מאחורי הדברים?
"השיר הזה מסכם את כל המשברים, התאוות והניסיונות שעברתי", משיב לוי.

משברים?
"כתוצאה מטעויות שעשיתי, ואולי זה החן שבי. כולנו טועים בצורה כזו או אחרת. תלוי איך מגיבים עליהן. לכן, כואב הלב על יובל המבולבל שהתבלבל קצת. גם אם הוא לקח משהו, סו וואט? למה עשו לו משפט מוות? למה הרגו אותו?".

אתה מכיר את הנושא דרך אחיך, ישי לוי, שכולנו יודעים מה הוא עבר.
"אני מכיר ולא סובל את הקטע הזה. מעדיף יין, קצת ערק, וויסקי או גת, כמו הרבה תימנים. למזלי, אני לא אוהב סמים".

לוי, בן ראש העין, כיום בן 49 ומתגורר בפתח תקווה, אחרי פרק חיים ביישוב החרדי אלעד. הוא נשוי בשלישית לגלית שאותה הוא מתאר כ"אהבת חיי", וממנה יש לו שני ילדים קטנים בנוסף לבתו הבוגרת.

לוי הוציא לא פחות מ־15 אלבומים, אבל איכשהו, לא התבסס במעמד שיכול היה להיות לו. מה קרה בדרך? - כנראה בגיל 18 פרץ מוקדם מדי עם להיט הענק "סוכר", שכתב והלחין האיש שגילה אותו, ציון שרעבי. הוא גם לא שולל אפשרות שחזרתו בתשובה השפיעה על הקריירה שלו.

"קיבלתי עצירה קצת כואבת בגשמיות, אבל הרווחתי בגדול ברוחניות", הוא מהרהר ברגע של חשבון נפש. “יש אנשים שמראה של זמר עם כיפה הוא לא 'אכיל' מבחינתם. זה לא תרם לקריירה שלי".

בינתיים, עקפו אותך בסיבוב הרבה זמרים אחרים. אתה בוודאי ער למה שקורה עם עומר אדם.
"עומר אדם הוא בין הזמרים שאלוהים התגלה אליהם. מגיע לו. ייאמר לזכותו של הבחור הזה שקודם כל הוא ילד טוב, מתוק וצנוע, שעושה מוזיקה טובה ושר אחרת מכולם. הוא העונש של אלה שהשתחצנו עליו וזלזלו בו. אני, נתי לוי, מפרגן לו".

הוא עושה מיליונים.
"שיעשה מיליארדים אפילו, אם כי בלי להכיר אותו, לפי העיניים שלו, לא אכפת לו מזה".

חוץ ממנו, איך אתה מתרשם ממה שקורה היום בזמר הים־תיכוני?
"בעיניי, זמר זה לא רק אחד עם קול יפה ועם סלסול כזה או אחר, אלא גם מה שהוא מבטא. כיום, מרוב זמרים, אי אפשר לעקוב אחרי כולם. בכל דקה יש מישהו שעולה ומישהו שיורד".