750 בלונים מופרחים, 100 אנשי צוות, 17 שעות צילום, 7 מזוודות גדושות בבגדי מעצבים וצמד כשרוני אחד בשם סטטיק ובן אל, עמלו על הקליפ החדש "גומיגם" שצולם בקייב ובוים על ידי רומן בוצ'אצקי. הקליפ מתאר יום שגרתי בחייו של עובד משרד משועמם שתקוע בחדרו הקטן מהבוקר עד הערב. באמצע יום העבודה, הוא מתבונן באקווריום עגלגל קטן במשרדו ונשאב לתוך עולם דמיוני במסגרתו הוא צולל לתוך האקווריום ומשם לאוקיינוס ומגלה עולם ומלואו.
לצורך צילומי הקליפ, הוטסו 14 אנשי מקצוע של הצוות מישראל לקייב כשההפקה כולה מונה 100 אנשי צוות שרקמו יחד קליפ יוצא דופן ומפתיע שצילומיו ארכו 17 שעות צילום. כל הסטים המיוחדים נבנו על ידי אמנים שונים ביניהם פסלים שגילפו ידנית את התפאורה (למשל: אלמוג ענק בגובה 6 מטר ורוחב 6 מטר), בגדי מעצבים יוקרתיים וכו'.
"גומיגם" מספק את המנה הידועה והאהובה של סטטיק ובן אל: פזמון שמהדהד במוח שוב ושוב ("שוקו בו בו בו, גומיגם גם גם"), בתים שנשמעים כמו מחזמר פופ מתקתק וסוחף וקליפ מרהיב ומושקע שנעשתה בו עבודה קשה.
אני חושב שהבעיה ב"גומיגם" היא שהוא אינו מחדש במיוחד, לא כמו שיריהם הקודמים של הצמד (למשל "טודו בום", "זהב", "סלסולים", "ברבי") ששינו את הכללים. הוא לא נושא בשורה מוזיקלית חדשה ודי מהלך בקו הבטוח שהצמד סיגל לעצמו ופיצח בכישרונו.
מה שהפך את הצמד למרענן ומעניין לדעתי זו היכולת להבריק ביציאה חדשה, באלמנט הפתעה וגימיק שאף אחד לא חשב עליו, ונכון שהפזמון של "גומיגם" משרת היטב את המטרה הזו, אך האם זה מספיק בשביל "לשבור את הרשת" או לגרום למדינה שלמה להתמכר לשיר? הפעם, עם כל חיבתי הרבה לצמד, אני די בספק.
נדמה לי כי הזוג ניסה ללכת בשיר הזה "על בטוח" ולא להסתכן בלהביא משהו חדש, מופרך ומשוגע (שזה בתכלס מה שמסקרן בשניים) אלא נכנס לנוסחתיות וגם לאחר לא מעט האזנות חוזרות ונשנות - קשה לי להתלהב או להיסחף מהשיר (למרות שהקליפ בהחלט מתעלה הפעם על השיר).
חשוב לציין כי השיר נחשף לראשונה ביום שישי בצהריים במופעו של הצמד בהיכל "מנורה מבטחים", אך רק הבוקר יצא באופן רשמי ועם הקליפ המושקע. אך האם הוא ישבור שיאים ויהפוך לסנסציה? קשה לי להאמין.