חתן פרס ישראל המלחין והמנצח נועם שריף הלך לעולמו היום (שבת) בגיל 83. כבר בנעוריו בלט בכישרונו בתחום ההלחנה והניצוח, כאשר למד נגינה בפסנתר ובכינור, ובמהלך שירותו הצבאי בתזמורת צה"ל ניגן בקרן יער. במהלך לימודיו בחוג לפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לנצח וייסד את התזמורת של האוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1957 בחר המנצח לאונרד ברנשטיין את יצירתו "אקדמות למועד" לחנוך את היכל התרבות בתל אביב בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית. שריף המשיך את לימודיו בברלין אצל בוריס בלכר ובזלצבורג אצל איגור מרקביץ'. יצירותיו זכו להצלחה בעולם ומופצות על גבי תקליטורים של חברות בינלאומיות בביצוע תזמורות חשובות: התזמורת הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רדיו בוואריה, תזמורת רשות השידור הבריטית ועוד.
לאחר "אקדמות למועד", כתב יצירות בהן: "שיר המעלות" (1959), "סוויטה ישראלית" (1965), "שאקון" (1968). הוא ניצח בקביעות בארץ ובעולם, על יצירותיו ועל יצירות מרפרטואר רחב מארצות העולם. בין היתר, שימש כמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ושל התזמורת הקאמרית הישראלית. 


נועם שריף. צילום: פוטו שוורץ


 

ב-1970 יזם קונצרט משותף של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם הצ'רצ'ילים. בראשית שנות השבעים הגיש בטלוויזיה הישראלית את הסדרה "כל המנגינות", בה ניתח מוזיקה של מלחינים ישראלים, בהם מרדכי זעירא, דובי זלצר, דוד זהבי, משה וילנסקי וסשה ארגוב. כמו כן, העביר תוכניות מוזיקה רבות אחרות ברדיו ובטלוויזיה. כחלק ממעורבותו לעשייה תרבותית ייסד וערך פסטיבלים רבים למוזיקה ברחבי הארץ, ביניהם היה גם היועץ המוזיקלי של פסטיבל ישראל. שריף יצר את 11:11, סדרת קונצרטים פופולריות הנכנסת לשנתה ה-35.
לאורך השנים העביר שריף בקביעות קורסים למנצחים ומלחינים צעירים בארץ ובעולם. גם כשניהל מוזיקלית את התזמורת הסימפונית חיפה, ייסד פרויקט המתקיים אחת לחודש בו מבוצעות יצירותיהם של מלחינים צעירים. שריף זכה בפרס "אקום", וב-2003 זכה בפרס א.מ.ת המוענק על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. בשנת 1991 קיבל נועם שריף את פרס אנגל. כמו כן, הוא זכה בפרס ישראל בתחום המוזיקה בשנת תשע"א.