ציון גולן: "אני מושמע בתימן ללא הרף, אם היו תמלוגים הייתי מיליונר"

לא חששת?
"עד הכניסה למלון הפאר בעמאן הייתי עם כיפה שחורה. בכניסה עצרו אותי ואמרו 'ממנוע' (אסור), אז הסרתי את הכיפה ושמתי בכיס. אני לא יודע אם בזמן אמת הקהל ידע שאני מישראל. אבל כשמחיב ראה אותי, הוא עזב את העוד ורץ לחבק אותי. זאת הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו פנים אל פנים. קצת חששתי בהתחלה, אבל הקהל קיבל אותי יפה מאוד. המתח ירד ואפשר לראות בסרטונים שאני שר בביטחון. במשך 40 דקות שרתי ממיטב הלהיטים שלי. הקהל ידע את כל השירים בעל פה - 'סאלם סאלם', 'יאוזלי', 'עדן עדן' ועוד".

על הסערה שחוללה הופעתו ברשתות החברתיות גולן מגיב באדישות: "500 אורחים, כולם מתימן, באו אלי אחרי ההופעה וביקשו לעשות איתי סלפי".

אתה מאמין שיהיה לזה המשך?
"אחרי ההופעה עליתי לחדרו של מחיב וניגנו עד הבוקר. סיכמנו שנעשה יחד דואט. הנה אני מגלה לך סוד. אנחנו בעיצומה של הקלטת הדואט. כל אחד מקליט באולפן שלו, ונחבר לשיר. זה יהיה אחד משלושה דואטים (האחרים הם עם פאר טסי ודודו אהרון) באלבום החדש שלי. אני רוצה להזמין אותו לשיר איתי בארץ במופע 'מתימן באהבה'. לפי שעה זה עדיין בגדר חלום".

מעל הקריירה המשגשגת של גולן מרחף עוד חלום: להעלות לארץ מתימן את עצמותיו של גדול משוררי תימן, רבי שלום שבזי. עד שזה יקרה, מציינים עכשיו בארץ 400 שנה להולדתו של ר' שבזי בשלל אירועים. הראשון בהם הוא פסטיבל הפיוט "בסוד קולות רבים" (12 עד 14 בספטמבר) בספרייה הלאומית. הערב השני של (13 בספטמבר) יוקדש לשירתו של שבזי, וישתתפו בו גולן, שולי רנד, אסתר רדא, שי צברי, נרקיס, SHIRAN והמשוררות עדי קיסר ובכל סרלואי.

מה בשבזי שובה את לבך?
"שירת תימן נחלקת לשניים. שירת נשים (שירת חול) ושירי קודש, שאת רובם כתב רבי שלום שבזי. כשאני שר משיריו, אני מרגיש שאני מתפלל. יש בשירתו קדושה ותחושת אלוהות. עכשיו רוצים להכניס את שירתו לתוכנית הלימודים בבתי הספר. זה חשוב ומחמיא ומרגש אותי. שבזי היה משורר דגול ואיש קבלה שאסור לפסוח עליו".



"אבא שמעון" הוא אחד משיריו הנודעים של גולן, שאת מילותיו כתבה, לא אחרת מאשר חמותו, נעמי עמרני (ללחן של גולן), ששאבה השראה מפיוט שכתב שבזי, המופיע בדיוואן התימני. "אבא שמעון הוא הכינוי של רבי שלום שבזי, על שם בנו הבכור שמעון, שהיה גאון".

גולן, הרואה עצמו כמשמר השירה התימנית, קיבץ וערך בשני כרכי "זמירות ציון" את כל שיריו - מתורגמים, מנוקדים ובתוספת תווים לשירים. "הספרים נועדו לעודד את הדור הצעיר להכיר את המוזיקה התימנית, לשמר ולהנגיש את מורשת יהדות תימן בצורה קלה יותר", הוא מדגיש.

משמיעים אותך?
"את שואלת אם אני מרגיש מקופח? התשובה היא, חד־משמעית, לא. השירה שלי סקטוריאלית. משמיעים אותי בכל התוכניות הרלוונטיות".

גולן (62) נולד באשקלון בשם ציון בגדלן (ומציין כי השמות בגדלן וגולן זהים בגימטריה). בצעירותו השתכנע לשנות את שמו לגולן כשם במה. "היום לא הייתי משנה את השם. אבל זה תפס", הוא מעיד.

הוריו עלו לארץ מגפלה, הקרובה לצנעא, שבתימן. בנערותו נהג לשיר באירועים בשכונה בהשראת שירים של שלמה זכיאני ושלום צברי. הוא זכה בתחרות זמר שהתקיימה באשקלון והתקבל ללהקת הרבנות הצבאית. בדרכו להפוך לזמיר של העדה התימנית עבד זמן מה כחשמלאי בתעשייה הצבאית. הוא נשוי לכוכבה ואב לארבעה ילדים. "הם לא בעסקי המוזיקה. וטוב שכך. אלה לא חיים קלים", הוא אומר.

יותר מ־40 שנה הוא מופיע, כמעט בכל ערב, באירועים פרטיים ובמופעים. "נשארתי יחיד ואחרון כמעט ששר בתימנית. השירה התימנית יוצאת לי מהלב מהנשמה", הוא מתפייט.



בשבוע שעבר פקד גולן את "התימניאדה" באילת, כפי שהוא עושה ב־32 השנים האחרונות. "חבל שאביב גפן לא הופיע בסוף. אני לא אוהב את המוזיקה שלו, אבל זה יפה להביא מגוון סגנונות ודעות", הוא אומר.

על ממשיכיו בני הדור הצעיר בישראל, בהם רביד כחלני מימאן בלוז והאחיות WA־A, שהביצוע החדש לשירו "חביב גלבי" הזניק אותן לפלייליסט בגלגלצ, אומר גולן: "כל אלה הם נצנוצים בלבד. זה נחמד. אבל אני מושקע כל כולי בשירה תימנית". 

ציון גולן – "שבזי". 13 בספטמבר, חמישי, 20:00. הספרייה הלאומית, ירושלים