"נסעתי לבקר בעיירה של הורי, אי שם באוקראינה. לפני המלחמה החלק הזה היה שייך לפולין, ליד לבוב. העיירה נראית היום בדיוק כמו שנראתה ב־1935, כשהורי עלו ארצה, רק שלא נשאר בה אפילו יהודי אחד לרפואה. הפולנייה היחידה שנותרה שם אמרה לי: 'לקחו אותם. למה לא באת לפני 10 שנים?' נשארו אנשים שזוכרים. האמת היא שלא חיפשתי יהודים. חיפשתי את ביאליק. פתאום הבנתי מה זה 'קרפף' (כלל שטבעו חז"ל על אודות בית הנחשב מהתורה לרשות היחיד. ד"א), וגג שמצמיח עשבים שוטים".
הדוברת: המחזאית גורן אגמון, על ביקור שורשים שהצמיח את העיבוד החדש שלה ל"מאחורי הגדר" של המשורר הלאומי, שעלה לא מכבר בתיאטרון פסיק.
איך נוצרה ההצגה ומה הקשר לעיירה באוקראינה?
"כל חצר כאילו נלקחה מהתיאור ב'מאחורי הגדר'. הנהר, היער, כמה פרות מדשדשות בכביש הראשי, רועה אוקראינית בת 9 מדרבנת את המאחרות. שלחתי לשמוליק הדג'ס (במאי ההצגה) את התמונות. הדמיון נדלק, ויצאנו לדרך".
"התקשורת הייתה מיידית, אינטואיטיבית ויצירתית. תקשורת כזאת היא בשבילי אירוע נדיר. יצרנו את ההצגה ביחד, אבל הוא היה הקפטן, והיה תענוג ללכת אחרי הדמיון שלו. חיבור אמיתי בין מחזאי ובמאי, נוצר בזכות האישיות, ולא מפני שהתיאטרון נקרא פרינג' או תיאטרון רפרטוארי. פני ההצגה כפני יוצריה. אין לי מקורות השראה. אני הולכת אחרי נטיית הלב".
"פתאום הבנתי מה זה קרפף". אדמון. צילום: יח"צ
על מה את עובדת עכשיו?
"כרגע אני עוסקת בכתיבה של מחזה חדש לבית ליסין בשם 'פספורט פולני', שגם הוא מגיע לאותה עיירה, או עיירה אחרת. כל החוטים מוליכים לאותו מקום ונפרמים מחדש. מדי פעם אני קופצת לבאר של הורים וילדים. זהו נושא שאין לו סוף, וממציא את עצמו כל יום מחדש. ואני מוצאת את עצמי חושבת עליו לא מעט".
יש לי הרגשה שאת הופכת קצת רוחנית. ספרי על תרגיל השולחן.
"את מי הייתי מזמינה לשולחן שלי? מאחר שלאחרונה אני עוסקת הרבה במדיטציות, זה תרגיל ידוע ומשעשע, ומומלץ לנסות אותו לפני השינה. מספר דקות לפני ששוקעים בשינה, אפשר לדמיין את עצמינו יושבים בראש שולחן גדול, שסביבו יושבים המוז־ מנים. אני הזמנתי את צ'כוב, איבסן, ברכט, וארתור מילר. אפשר לשוחח איתם בדמיון ולשאול שאלות. אין לי מושג מאין מגיעה התשובה, מאיזה תת של תת־המודע, אבל שמעתי את ארתור מילר אומר משפט שמאוד מצא חן בעיני, למרות שלא היה בו חידוש: 'את הרי כבר יודעת מה הקהל רוצה, אל תתני לו את זה".
"מאחורי הגדר". 27.1. שלישי. 20:30. תיאטרון פסיק, מסילת ישרים 18, ירושלים