הרס, מוות ואינספור רגשות אשם צפים מיד כשחושבים על השואה. אבל הקשים ביותר הם רגשות האשם, שכמו נטע זר, גדלים דווקא במקומות הבלתי צפויים. ההצגה "רכבות הילדים", בהפקת בית הספר למשחק בית צבי, מעלה לדיון את רגשות האשם אצל הילדים ברי המזל שניצלו מגורל אכזר.
במרכז המחזה, סיפורה של אווה שלזינגר, ילידת גרמניה, שנשלחה בקינדר-טרנספורט (משלוח ילדים), ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאנגליה. הוריה, כמו הורים יהודים אחרים, שלחו אותה כדי למצוא שם מקלט, ובכך הצילו את חייה. 30 שנה אחר כך מבקשת בתה פיית' לחשוף את עברה, שהוסתר ממנה, ובכך להשיב לעצמה זהות מוכחשת ומושכחת.
ירדן אורלובסקי (24), תלמידת שנה ג' בבית ספר למשחק בית צבי, מגלמת את אווה. "אומנם אין לי השקה ישירה בחיי לטלטלות שאווה עוברת - כמו התנתקות מההורים בגיל צעיר, אבל בהחלט השתמשתי בעבודה על הדמות במקומות כואבים אצלי, ובאנשים שאיבדתי במהלך השנים", היא מספרת. "כמו כן, אני נכדה לניצולי שואה, שהיו בעצמם ילדים בתקופת המלחמה, מה שסייע לי לראות את אווה בצורה יותר ממשית ומוחשית. בעיני, ההצגה מספקת זווית חדשה על דמות הילד היהודי בתקופת השואה, ועל רגשות האשם של אותם ילדים שנשלחו מבעוד מועד מגרמניה ונמנעו מהם זוועות המלחמה, ממנה גם הם נפגעו בצורה עקיפה״.
איך חוזרים להיות ילד בתקופה שאנסה אותך להתבגר במהירות?
״כשחקנית בוגרת, שמגלמת ילדה בת תשע, עיקר העבודה שלי היה צלילה לתוך הרגש ונטרול כמעט מוחלט של המחשבה וההיגיון, שכולנו מפתחים עם השנים. נתתי לעצמי פתח להרגיש ולהגיב ללא עכבות. זאת הייתה חוויה מעצימה. הצגות וסרטי שואה תמיד ריתקו אותי. יש בהם משהו כל כך אמיתי. כל כך מפחיד לחשוב שבני אנוש מסוגלים לעבור זוועות כאלה. ככל שעוברות השנים, ההצגות האלה נהיות יותר ויותר משמעותיות. עכשיו ברור לי, יותר מתמיד, שמוטלת עלינו אחריות להמשיך ולספר את הסיפורים של הניצולים ההולכים ונעלמים. אני גאה ומתרגשת להיות חלק מההצגה המיוחדת הזו״.
את חושבת שתהיה שואה שנייה?
״לצערי, רצח עם וחורבן ממשיכים להתרחש במקומות רבים בעולם. כל שאנחנו יכולים לעשות הוא להסיק מסקנות, ולנסות להיות אנשים מעורבים יותר, אמיצים יותר, ואולי גם אוהבים יותר״•
"רכבות הילדים", 16.4, חמישי (היום), 12:00, 17:00, 20:30, בית צבי, שועלי שמשון 2, רמת גן