לכבוד יום הולדתו ה-95 של חתן פרס ישראל לאמנות יוסל ברגנר, עורך משכן האמנים, הרצליה, תערוכה רטרוספקטיבית ובה 16 עבודות המייצגות את העולם הברגנרי משנות ה-50 ועד ימינו. בנוסף ייערך במרכז הבינתחומי בהרצליה כנס שיעסוק בעולמו של ברגנר.
אוצר התערוכה ויוזם הכנס, ד"ר אורי הולנדר, מנהל את משכן האמנים. לדבריו הרקע והרעיון שנמצאים בבסיס רעיון קיום התערוכה ברורים מאליהם. "ברגנר יחגוג השנה 95," אומר הולנדר " ולכן טבעי הוא שנתרום נר משלנו לעוגת יום ההולדת המפוארת הזאת, בדמות תערוכה רטרוספקטיבית וכנס אקדמי ראשון מסוגו על עולמו של ברגנר. התערוכה והכנס אינם מבקשים רק לחלוק כבוד ליוצר גדול - וכפי שברגנר מגדיר את עצמו: 'צייר אתמולי', אלא להדגיש שעבודותיו עודן רלוונטיות, ואולי רלוונטיות יותר מאי פעם, דווקא בנוף התרבותי העכשווי.
"ברגנר הוא אכן 'צייר אתמולי'," ממשיך הולנדר, "במובן זה שהעבר היהודי-גלותי, וגם העבר הציוני של ימי העליות ובניין הארץ, נוכחים בעבודותיו. אבל הוא גם יוצר עכשווי, משום שעבודותיו עוסקות תדיר, באופן ייחודי ומרתק, במה שמקובל לכנותו כיום "פוליטיקת הזהויות".
היכן שרבים משרטטים סימני קריאה בקווים עבים ושחורים, ברגנר מקפיד לצייר סימני שאלה. הזהות אצלו היא חלק משיטוט תמידי בעולם. זו זהות נוודית, והיא לובשת ופושטת צורות, ומעוררת שאלות מרתקות בכל הנוגע לסוגיית ה"מקום" היהודי המופשט ויחסיו המורכבים עם הארץ הקונקרטית, ישראל."
האם ברגנר היה מעורב בבחירת היצירות?
״כן בהחלט הוא היה מעורב בתהליך לכל אורכו, וכאן המקום להודות גם לגלריסט של ברגנר, משה אביר, בעליה של גלריה דן, שהתערוכה מוצגת הודות לשיתוף הפעולה עמו. שיחה עם ברגנר היא חוויה מיוחדת במינה. כל מי שחווה זאת יודע היטב במה מדובר - צריך לזנק לאחד מקרונות האסוציאציות של ברגנר ולתת לרכבת הסיפורים, הזיכרונות והדמיונות שלו להמשיך במסעה.״
ברגנר, נולד בווינה ב-1920 לאם זמרת ואב שהיה משורר ואינטלקטואל. כשהיה בן 17 עקרה המשפחה לאוסטרליה, כיוון שאביו חשש מהעתיד. ברגנר הצעיר למד שם אמנות והפך לאחד מהציירים המשפיעים ביבשת. הוא נישא לציירת אודרי, והזוג עלה לישראל ב-1950. רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית שאותה עזב בנעוריו, וברגנר העיד לא פעם שצייר את השטעטל כיוון שחשש מאוד שהתרבות שעל ברכיה גדל - תיעלם. ברגנר, שהציג בעשרות תערוכות יחיד בארץ ובעולם, עבד גם שנים רבות בתיאטרון יחד עם ניסים אלוני, העבודה המוכרת ביותר היא 'הכלה וצייד הפרפרים', אשר אותו כתב אלוני בעקבות ציור של ברגנר שגם עיצב את התפאורה להצגה. לבד מפרס ישראל שבו זכה בשנת ,1980 ברגנר זכה בפרסים נוספים רבים, יצירותיו נמכרו לאספני אמנות רבים והוא הפך לאחד הציירים האהובים בישראל.
איך היית מאפיין את תרומתו ואת הייחוד של ברגנר בנוף האמנות הישראלית?
"ברגנר מצייר את מה שהוא מכנה 'המדינה שלו' - הפו-מפיות, התפוחים החצויים, ציפורי הטרף, הנעליים, כיסאות הגלגלים המלכותיים ועוד כהנה וכהנה סובייקטים משונים, בסגנון שבמשך שנים לא זכה להערכה בקרב המימסד האמ-נותי: סגנון סוריאליסטי, וליתר דיוק ריאליזם סוריאלי. גם מבחינה זו, בימים שבהם השממה הקונספטואלית היא הנוף הנשקף מחלונותיהן של עבודות רבות, ראוי להיזכר בדבר-מה שכמעט אבד מן העולם: מלאכתו של הצייר, במובנה הפשוט והבסיסי ביותר.עוולמו של ברגנר הוא סייסמוגרף עדין של רעיון ה'מקום' היהודי המתממש במדינה. העולם הזה עוסק בבחינה נמשכת - לפעמים פרודית ולפעמים רצינית מאוד - של הקיום היהודי בזמנים שאחרי פרויד וקפקא, אחרי מות העיירה ואחרי הקמתה של מדינה משונה בין המדבר לים. כל הנושאים שהעסיקו את ברגנר לאורך השנים, ועודם מעסיקים אותו - החל בחלוצים האוסטרלים, עבור בדמויות הקפקאיות וכלה בנעלי הבית - סובבים סביב הניסיון לכונן זהות, שהיא בהכרח יהודית, ומשלב מסוים גם ישראלית, לאורו של קרע במסורת; קרע אישי ולאומי גם יחד, שנכפה על הדמויות של ברגנר, והוא בבחינת עובדה מוגמרת."
מה הנושאים בהם יעסוק הכנס?
"הכנס בוחן שורה של תהיות על מהותה של הזהות היהודית-ישראלית דרך הפריזמה הברגנרית. הוא יעסוק בשאלה הרחבה של יצירה 'יהודית' ועצם היתכנו-תה, ובאותה 'מסיבת סיום' משעשעת-עגומה שמציגות רבות מעבודותיו של ברגנר, של עולם שהיה ואיננו עוד. אלוני קרא לזה ״מין דבר שמזכיר טקס נשכח״. אין ספק שעולמותיהם של אלוני, ברגנר וצלע נוספת, מוכרת פחות, במשולש הידידות הזה - המשורר ישראל הר - נמשכים בלשונם ובאופן חשיבתם לאיזו טקסיות, שמתעקשת לשוב ולאיית את המלים "אובדן״, ״עולם״ ו״קסם״, גם בימים שלאחר ״אובדן קסם העולם״. אני לא מכיר הרבה אמנים ישראלים שהצליחו לעשות זאת. בנוסף, בסרט שיוקרן על חייו, מי שיראה את ברגנר קוטע באחת נאום פתלתול בכל נושא שהוא ומכריז פתאום ״יש סמסא״, ואז שולף ממעבה מעילו צעצוע מכני קטן של ג'וק, שמתחיל לשוטט על שולחנו (סמסא הוא, כמובן, גיבור סיפורו של קפקא ״הגלגול״, שנהפך לג'וק), יבין מיד במה עוסק העולם הזה. אחר כך יהפוך הג'וק לזיכרון מוורשה, ואחר כך לשיר ביידיש, ואחר כך לתיאור תולדותיו של המלצר המיתולוגי מקפה כסית״.
התערוכה תתקיים בתאריכים 11-20.5, הכנס ייערך במרכז הבינתחומי בהרצליה ב-12.5 בין 14:00- 20:00.